פרשנות מצטטת על בראשית כה:ז

מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ג:א'), לְכָךְ נִכְתַּב שָׁנָה בְּכָל כְּלָל וּכְלָל, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל אֶחָד נִדְרָשׁ לְעַצְמוֹ, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שְׁבַע לְיוֹפִי. וְכֵן כָּתַב בִּשְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם (רש"י על בראשית כ"ה:ז'). וְאֵין מִדְרָשׁוֹ זֶה נָכוֹן, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל (שם פסוק יז) נֶאֱמַר כִּשְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם בְּשָׁוֶה, וְלֹא הָיוּ שָׁוִים בְּטוֹבָה, אֲבָל הָיָה מִתְּחִלָּה רָשָׁע וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בַּסּוֹף. וְעוֹד כִּי שָׁנָה שָׁנָה לְחַלֵּק מַשְׁמַע, וְאֵינֶנּוּ נִדְרָשׁ לְהַשְׁווֹתָן. אֲבָל "שָׁנָה שָׁנָה וְשָׁנִים" דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן הוּא, וּמָה שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ח:א') בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא, לֹא דָּרְשׁוּ כֵּן אֶלָּא מִיִּתּוּר הַלָּשׁוֹן שֶׁחָזַר וְאָמַר "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", שֶׁכְּלָלָן וְהִשְׁוָה אוֹתָן. וְלֹא יִדְרְשׁוּ כֵן בְּאַבְרָהָם:

כתיב יודע ה' ימי תמימים. עמ"ש לעיל ריש פ' נ"ח וכן דריש הכא יתורא דשנה שנה בחיי אברהם ששנותיו היו שלמות ולא מקוטעות. רק שם האריך יותר ופה סמך על מה שלמעלה:

מאה שנה פירש״‎י לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר וכו', וא״‎ת הרי בישמעאל כתיב שנה בכל כלל אלא י״‎ל היכא דכתיב מאת דצריך למכתב שנה אבתריה לא דרשינן ביה אבל גבי שרה כתיב מאה ומסתייה בלא שנה, וכתיב שנה בתריה ש״‎מ לדרשא אתא. ומה שאנו דורשים אותו גבי אברהם אע״‎ג דכתיב ביה מאת היינו משום דכתיב ביה ימי שהוא מיותר. ועוד פרש״‎י בת מאה כבת עשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאה. וא״‎ת הא קים לן דבני עשרין בני עונשין הן. אלא ה״‎ק מה כשהיתה בת כ׳‎ לא היתה בת עונשין שבאותו פרק לא היו בני עונשין עד ק׳‎ שנה עד מ״‎ת שהיתה מהנפש אשר עשו בחרן כדקיימא לן כהלכה דתנא דבי אליהו. אף כשהיתה בת מאה שכבר עבר מתן תורה והיו בני עונשין היתה בלא חטא. ועוד פרש״‎י בת עשרים כבת שבע ליופי, פירוש היתה יפה בלא כחל ושרק ופרכוס כשהיתה בת עשרים שבאותו זמן דרך נשים לקשט עצמן כמו שהיתה בת שבע שאין דרך לקשט. ובאגדה דורשו בת מאה כבת עשרים ליופי ובת עשרים כבת שבע לחטא.