וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃
אבן עזרא
נא. יש אומרים כאשר הוא עתה שהבשר חי, ובדרך הזאת לא מצאנו בכל המקרא, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת כי הניא אביה אותה (במד' ל ו) והטעם שבור, ואין זה נכון, כי אחר כן אמר ועצם לא תשברו בו (פ' מו), והנכון בעיני שאין לו חבר במקרא, ופירושו הפך מבושל, והוא שנקרא חי, כמו, לא יוקח ממך בשר מבושל כי אם חי (ש"א ב טו), וכבר אמרתי כי רוב לשון ערבי דומה ללשון עברית, והבשר החי יקראו בלשון ערבי ניי, ואותיות אהו"י מתחלפים להם בלשונם כמו בלשוננו:
אבן עזרא הקצר
נא. י"א שבור מגזרת, הניא אביה אותה (במד' ל ו) בדרך רחוקה, והמתרגם ארמית אמר חי והוא האמיתי, ויחסר מלת "כמו" כאלו אמר אל תאכלו ממנו כמו עתה כי פירוש נא בכל המקרא כמו עתה על דעתי, ואלו היה לשון בקשה, מה טעם, דבר נא באזני העם (למעלה יא ב), שמע נא בן אחיטוב (שמואל א כב יב) אוי נא לנו (איכה ה טז) הנה נא זקנתי (ברא' כז ב) ורבים כאלה, ומלת אל מושכת עצמה ואחרת עמה כמו ה' אל בקצפך תוכיחני, ולא בשל, והוא שם התואר ואחר פי' זה הבשל שיהיה מבושל במים:
אבן עזרא
ומלת נא כמו עתה וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב) "אוי נא לנו" (איכה ה טז) והיא הפוכה בלשון ישמעאל