וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃
רש"י
כמה צוארין היו לו לבנימין - לא גרסינן שכן דרך המקרא לכתוב צוארי לשון רבים על חלקת צואריו (בראשית כ״ז:ט״ז) בכה על צואריו:
ברטנורא
פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה. גדי פרט לעוף שאינו בהמה. גדי פרט לחיה, דאף על גב דחיה בכלל בהמה, אתא קרא יתירא ואפקיה. גדי ולא בהמה טמאה, ונפקא לן מדכתיב (בראשית כ״ז:ט״ז) ואת עורות גדיי העזים, וישלח יהודה את גדי העזים (שם ל״ח), כאן פירש לך הכתוב דגדי זה מעזים הוא, הא אם לא פירש, יש במשמע אף שאר בהמה, מדאיצטריך ביה לפרושי:
מצודת ציון
למשעי. ענין החלקה כי חלקת צואריו (בראשית כ״ז:ט״ז) תרגם אונקלוס שעיעות צוארוהי: