פרשנות מצטטת על בראשית כז:יט

וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃

אבן עזרא

ענו - אמר הגאון: כי לא הוסיפו עתה על התשובה הראשונה רק בראשונה לנכח המלך מדברים, כדרך קום נא שבה, ועתה לשון יחיד שאינו נמצא יקום אבי. והטעם: כי פחדו לדבר לנכחו ואמרו: אין לנו מענה להשיב רק מה שהשיבונו למלך.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ממנו. כל ממנו בספרי אנשי מזרח סימן לרבים הנו"ן רפה כמשפט להפריש בינו, ובין, ממנו פנה (זכרי' י, ד) שהוא סימן לשון יחיד שאיננו נמצא בפני המדבר, שהוא דגוש כמשפט וכל ספרי מערב שניהן דגושין, בין שהוא סימן לשון יחיד, ובין שהוא סימן לשון רבים, והיה כן, כי ממנו לשון יחיד דגוש הפך המנהג כי מלת אני רפה, וכן מלת נחני ד' (ברא', כד כז), והנה מלת מן כפולה, נדגש הנו"ן מִמֶּנִּי לחסרון הנו"ן האחר, כאילו היה מִמֶּנְנִי, כי הנו"ן הראשון תבוא עם אות המ"ם, כאלו היא מן, נו"ן ני, לסימן המדבר, א"כ יהיה איש ממנו (שם כג ו) שהוא לשון רבים כאילו הוא מִמֶּננו, וטעם נו"ן מִמֶּנּו דגוש להתבלע הה"א בחסרון, כי יאמר מן ישמור, יִשְׁמרוּ, אשר יִקְרְאוֹ (ירמי' כג ו) איוב יִרְדְפוֹ (הושע ח ג), והוא המעט, כי הרב ישֶׁמֶרהו (תה' מא ג) רק ישמרו דרך קצרה, כמו וְהִנֵהו עושה מלאכה (ירמי' יה ג) שהוא כמו והנה הוא, וְהִנֵה נצב (במד' כג ו), ופעמים יוסיפו הנו"ן, "ישחרונני ולא ימצאונני" (משלי א כח) תכרכני נפשך (ברא' כז יט) כמו תברכנני, זובח תודה יכבדנני (תה' נ כג), יסובבנהו, יבוננהו יצרנהו (דבר' לב. י) ופעמים יבלעו הה"א בנו"ן, ולא ישמרנו בעליו (למטה כא כט):
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

כי רעה נגד פניכם כתרגומו. זה לשון רש"י. (רש"י על שמות י׳:י׳) ומה טוב היה שיפרשהו אלינו, והנוסחאות מן התרגום מתחלפות בו, יש שכתוב בהן ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון אסתחרת. ונראה לזאת הנוסחא שרצה אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות י׳:י׳) לפרש הרעה שאתם חושבים לעשות ישבה נגד פניכם להעיד בכם שאתם רוצים לברוח, כלשון והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדוהו לאמר (מלכים א כ״א:י׳) והוא כלשון וישבו לאכל לחם (בראשית לז כח), ואסתחרו. קום נא שבה (שם כז יט), אסתחר. ויש נוסחאות כתוב בהן לקביל אפיכון לאיסתחרא, יאמר הנה הרעה הזאת מזומנת לשוב לנגד פניכם, כי עליכם תחזור, מלשון ולא תסוב נחלה (במדבר לו ז), לא תסתחר:
וזה כמדרש חכמים שאמרו באלה שמות רבה (שמות רבה י״ג:ה׳) דרך הבחורים והזקנים לזבוח, שמא הקטנים והטף, מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח, ראו כי אותה שאתם מבקשים לעשות, שיש בדעתכם לברוח, היא תשוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן כלומר מדה כנגד מדה. ועוד מצאתי בו נוסחא אחרת לית קביל אפיכון לאסתחרא, יאמר אין בהכרת פניכם להסב הרעה אשר בלבבכם, כי הכרת פניכם ענתה בכם. ודרך הפשט דעו כי רעה נגד פניכם, עומדת וקרובה לבא עליכם מאתי, כי אגמול אתכם רעה בראותי שאתם חפצים לברוח:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד