פרשנות מצטטת על בראשית כז:כג

תְּלָתִין וּתְרֵין קְרָבֵי עֲבַדוּ רוֹמָאֵי בַּהֲדֵי יְוָנָאֵי וְלֹא יָכְלוּ לְהוּ. הנה בזה מובן לפרש בס"ד הפסוק אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם (תהלים עו, ו) רמז על רומאי דעבוד ל"ב קרבי ולא הועילו ולכן קראם אַבִּירֵי 'לֵב' וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם היא ברכת עשו שהיתה בידים דכתיב (בראשית כז, כג) הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו.
ומה שאמר 'מַרְגָּלִית וְאֶבֶן טוֹבָה וְאִינָּךְ' נראה לי בס"ד דנקיט שלשה מינים אלו כנגד כללות ישראל שנקראים עם תליתאי (שבת פח.) שהם כהנים לויים ישראלים. אי נמי שיש להם נר"ן [נפש רוח נשמה] מצד הקדושה מה שאין כן העכו"ם אין להם אלא נפש מצד הקליפה.
ומה שאמר 'אִי מִינַּן מַלְכֵי מִנַּיְיכוּ הִפַּרְכֵי' פירוש יש בזה מה שאין בזה כי מלכי הוא רק אדם אחד לוקחים מהם אבל אפרכי לוקחים כמה וכמה שרים שיש לכולם פרס גדול מן אוצר הממשלה אבל לענין מעלה מלכי עדיף.

השוכן אתם בתוך טומאתם. אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם. וזה היה דעת ר' יהודה ז"ל במסכת סוכה שהיה אומר שמסככין בדבר המקבל טומאה, ומטעם הכתוב הזה היה אומר כן, אף על פי שאין הלכה כמותו. וכן דרשו רבותינו ז"ל (בראשית כז) וירח את ריח בגדיו, אפילו ריח בוגדיו. ודרשו עוד (תהלים סח) עלית למרום וגו' ואף סוררים לשכן יה אלהים, אפילו יש בתוכם סוררים ופושעים שכינה ביניהם. ודרשו עוד (מלאכי ב) כי שנא שלח אמר ה' אלהי ישראל, בכל ספר מלאכי הזכיר צבאות, וכאן אלהי ישראל, אלא אף על פי ששנואים אתם ונשלחתם אלהיכם אני, ולכך הזכיר אלהי ישראל. ובמדרש השוכן אתם בתוך טומאתם, אף על פי שישראל בגלות והם לא טהורים בגלותם, שכינה שורה עמהם.

ואת עורות גדיי עזים הלבישה על ידיו. להטעות את אביו. ולכן הטעוהו בניו בגדי עזים בענין יוסף. וכמו שנאמר כאן האתה זה בני עשו אם לא. כך נאמר שם הכתונת בנך היא אם לא. וכמו שאמר כאן ולא הכירו כי היו ידיו שעירות בסבת עורות גדיי העזים. כך נאמר שם ויכירה ויאמר כתונת בני היא זאת. ומזה היה מתיירא יעקב כשאמר והבאתי עלי קללה ולא ברכה. ולפי שלנתינת הברכה צריך שמחה לשתחול הנבואה. לזה אמר הגישה לי ואוכלה למען תברכך נפשי. ולכן לשמחו ויבא לו יין וישת. ולפי שצריך המברך לראות פנים בפנים למי שרוצה לברך ויצחק כהו עיניו. אמר גשה נא ושקה לי בני. כמו שאמר ביעקב ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות וינשק להם. ולפי שיעקב לא היה כל כך זקן אמרו ז"ל כבדו מזוקן מזוקן של יצחק. רצו לומר כי בעבור שהוא הטעה לאביו דכתיב ביה ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות וקבל הברכות. לכן כבדו עיניו מזוקן של יצחק: