פרשנות מצטטת על בראשית כז:לה

ואברהם זקן בא בימים. סמך זה אחר מיתת שרה לומר שכיון שמתה שרה קפצה עליו זקנה וזהו שאמרו חכמים אין אשה מתה אלא לבעל' ואע"ג דכתיב לעיל ואברהם ושרה זקנים באים בימים חזר לומ' ואברהם זקן לפי שחזר לבחרותו כמו שרה ואמר שאחר כך חזר להיות זקן. א"נ להסמיכו לואשביעך לומר שבשביל שהיה זקן השביעו שחשב אם ישלחנו לארץ מולדתו אולי טרם שיחזור השליח ימות שראה את עצמו זקן והב"ה אמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום ואם לא אשיא את יצחק ואראה לו בנים אין כאן שלום דכתיב וראה בנים לבניך שלום על ישראל ואם לא עכשיו אימתי. א"נ לרבותא אע"פ שאברהם זקן ולא היה יכול עוד לטרוח לצאת ולבוא אעפ"כ לא חסר לו כי וד' ברך את אברהם. ובב"ר פריך לה ומשני כאן זקנה שיש לה לכלוך שפי' בא בימים כבר בא לימים מרובים ולהלן אמר זקנה שאין בה לכלוך שפי' באים בימים בתחלת ימי הזקנה כי באים מורה על ענין עומד כמו הבאים בשערים האלה ובא משמע כבר בא ועבר כמו בא אחיך:

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים חָזַר הַכָּתוּב לֵאמֹר כֵּן לְהוֹדִיעַ הַסִּבָּה שֶׁבַּעֲבוּרָהּ הִשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ, וְאָמַר כִּי רָאָה עַצְמוֹ זָקֵן מְאֹד וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁאִם יִשְׁלַח לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אוּלַי טֶרֶם יַחְזֹר הַשָּׁלִיחַ יֵלֵךְ לוֹ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְלָכֵן הִשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ אֲשֶׁר יֵלֵךְ יִצְחָק אַחֲרֵי עֲצָתוֹ, כִּי הוּא הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁלֹּא יִקַּח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (מ"ח:י"ט) אָמְרוּ כָּאן זִקְנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִכְלוּכִית וּלְהַלָּן זִקְנָה שֶׁאֵין בָּהּ לִכְלוּכִית, יִרְצוּ לְפָרֵשׁ כִּי "בָּאִים בַּיָּמִים" מַתְחִילִים בִּימֵי הַזְּקֵנָה, כִּי "בָּאִים" מוֹרֶה עַל זְמַן עוֹמֵד, כְּמוֹ "הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה" (ירמיהו ז ב), וְכָאן אָמַר שֶׁהָיָה זָקֵן מְאֹד, שֶׁכְּבָר בָּא בַּיָּמִים, כְּמוֹ "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה" (בראשית כ"ז:ל"ה):

מערימין. בא אחיך במרמה (בראשית כז ל״ה) ותרגומו בחוכמא כך היו עושין האכסנאים היו לוקחין כבשים טובים ונאים כדי שיתנו ב״ב עיניהם עליהם עבור העור ועי״ז מכבדים אותן בעין יפה חטיבה מול חטיבה:

בתרמה. כמו במרמה, בתרמית, כלומר: בלט ובסתר: