וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃
תוספות יום טוב
ומותר באומות העולם. כתב הר"ב דכתי' כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק. גמרא. ומסיים הרמב"ם בפ"ט מהלכות נדרים והרי יצחק אמר ליעקב (בראשית כ״ח:ד׳) ויתן לך את ברכת אברהם ע"כ. והיה יכול להביא דברי הש"י שאמר (שם) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. ועוד א"ל (שם ל"ה) את הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך וכו' אלא דקרא דויתן לך קודם לאלו המקראות והם דברי הנביא ואע"פ שלא אמרן בנבואה:
גור אריה
וישמע ה' קולנו בברכה וכו'. דאם לא כן, מאי באו להגיד לעשו, אלא שהיו אומרים להם שהקדוש ברוך הוא שמע קולנו כמו שברכנו אבינו (בראשית כז, כג), וכיון שהקדוש ברוך הוא מסכים עמנו בברכה, לא תחלוק על ירושת הארץ, שגם נתן לנו הקדוש ברוך הוא בברכת אבינו (בראשית כח, ד) :
ברכת אשר
רש"י ד"ה אשר לקחתי מיד האמרי, מיד עשו שעשה מעשה אמורי (בראשית רבה צז, ו). דבר אחר וכו'. ראה ספר זכרון שזה לפי הפירוש השני שפירש רש"י, ששכם אחד היא הבכורה - שיטלו בניו שני חלקים בארץ ישראל (שהרי יעקב לקח מעשו את הברכות ואחר־כך אמר לו יצחק "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם" (כח, ד) ובזה זכה יעקב בחלק ארץ ישראל שהיה מגיע לעשו), אבל לפי הפירוש הראשון שהכוונה לעיר שכם שתנתן ליוסף כחלק נוסף, יהיה פירוש "מיד האמרי" - מיד תושבי ארץ כנען שנקראו "אמריים". (פ' ויחי תשמ"ה)