פרשנות מצטטת על בראשית כח:טז

במדבר סיני באוהל מועד. אי במדבר סיני מאי באוהל מועד הא אוקימנא מלה דא בכמה אתר אבל עתה באתי לתרץ אומרו שאו את ראש בני ישראל וגו' לגולגלותם ראשי מבע"ל וכי כל ישראל אין להם רק ראש אחד במדרש (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך והנה כל יצורי עולמים נכללים באלף דור וידוע שדור המדבר עלייהו אתמר (שם קה) דבר צוה לאל"ף ד"ר חסר ו' כתיב בגי' מש"ה כי משה הוא כולל כל הששים רבוא ויש באותיות שמו רמז לפי דברי בעל ע"מ דף כ"ה כי משה תמיד י' של שכינה עמו הא כיצד מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף ה' פעמים י"ב הרי ס' אלף וכלם עשר פעמים הרי ס' רבוא וכן אותיות סיני ס' פעמים י' הרי ת"ר נ' פעמים ת"ר הרי ל"אלף יוד פ' ל' אלף הרי ל' רבוא ויש אמנם סיני למעלה סיני למטה ונרמז באותיות סיני נסתרו כנגלו וכן שמו יתברך תוכו כברו וכן כוס של ברכה שהוא ת"ח צריך להיות הדחה ושטיפה מבית ומחוץ תצפנו הרי סוד משה קבל תורה שהוא כלל ס' רבוא מסיני שגם סיני הוא (שם סח) ההר חמד אלקים לשבתו שאין אוכלסא פתוחה מס' רבוא ובו ראוי לבת חמדה גנוזה שהיא גם כן כלולה מס' רבוא והנה כל אחד מישראל בדור המדבר היה שקול כאלף ועלייה אתמר דבר צוה לאלף דור וז"ס במספר שמות דאיתא במסורה ס' מילואים הם ס' גבורים דקיימו אפוטרופסין בהדי מיכאל עלייהו דישראל ודברי התוס' (יבמות ק) פרק ב"ש אלו ס' הם רבוא אך שהם מפרשים על ס' רבוא דלתתא ואנו מפרשים אותם על ס' רבוא דלעילא ותרווייהו כחדא (שמות יב) כשש מאות אלף דלעילא יצאו לתתא כמ"ש תפקדו אותם לתתא לצבאותם (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון שכן כל אות יש לו צבא רב ורזא (דברים לג) ואתה מרבבות קודש על כל אות ואות ומאחר שכל א' היה שקול כאלף דור אתמר עלייהו דמשה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה ששקול כנגד כלם (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי שלא מצא בת זוגו מישראל רק ממדין והם לגלגלותם ששים אלף רבוא אז תפסוק זוהמא מכל היצור ומשה א' (דברים א) יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים זה על מספר ס' רבוא שכל א' שקול כאלף ואח"כ א' על פרוטרוט (שם) ויברך אתכם כאשר דבר לכם שיהיו הם בלא מנין וכן ביקש משה עליהם (דברים לג) ויהי מתיו מספר ר"ל שיהיו הישראל המספר בעצמן שלא יוכלו למנות אותם וז"ש (הושע ב) והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר. וכמו שמשה היה כלל אוכלסא שלימא (עירובין נד) כן ג"כ אהרן שהיה שונה ג"כ אחריו סדר משנה כשנסתלק משה כי שני אחים היו שקולים בזו לכן א' תפקוד אותם לצבאותם שכל אחד מהם הוא כנגד כל צבא מרום אתה כלל כלם גם אהרן וכן ישי אבי דוד היה נכנס באוכלסא ויצא באוכלסא ונקטינן האין אוכלסא פחותה מס' רבוא ז"ש ואתכם יהיו איש איש כל אחד מישראל ראש לבית אבותיו הוא בכלל וזה ממעלות המצות שכל מצוה ומצוה כלולה מתרי"ג מצות וכן כל א' מישראל כלול מעולם מלא ועז"א (סנהדרין לז) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא שהוא ס' רבוא פרצופים עיין בס' ע"מ דף כ"ה ענין הדגלים על שמות הקדושים מספר דגל יהודה קפ"ו אלף סוד מקום רבוע י"י ורמז (בראשית כח) אכן יש י"י ב"מקום הזה ר"ל שם של י"י י' פעמים י' הרי ק' של מקום ה"פ ה' כ"ה עוד ה"פ ה" הרי כ"ה נ' ו' פ"ו הרי ל"ו הרי מקו"ם וזה ידע יעקב כשראה רזא דסלם סוד ד' דגלים לכן (שם) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע שראה ד' דגלים דלעילא דמות ד' דגלים דלתתא (שם) והנה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדין תרין והנה שם של י"י נצב עליו כי איש על דגלו באותות לבית אבותם כפי אשר הראה ליעקב אבינו במראה הסלם כן נסעו הדגלים ב' דגלים עולים תרין ואח"כ ונסע הארון ואח"כ ב' דגלים האחרונים נגד שני מחנות הנותרים רפאל ואוריאל ז"ש יעקב (שם) מה נורא המקום הזה אין ז"ה על סוד י"ב דגלים דלתתא שהם י"ב שבטים דשכינתא כמ"ש בזוהר ע"פ (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה ז"ש (בראשית כח) כי אם בית אלקים באותיות לבי"ת א"בותם (שם) ו"זה שער השמים שגם י"ב אלו לקבל י"ב דלעילא במ"ר בפ' זו נראה דיוקנא של יעקב בכסא הכבוד והמלאכים עולים ויורדים בו בההיא דיוקנא ז"ש במדרש (ישעיה מג) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך אמר הקב"ה ליעקב כמה יקר נתתי לך שקבעתי זיו איקונים שלך בכסא הכבוד ולא עוד שלא"ה לא נתתי מנין ולך נתתי מנין מה ענין זה המדרש לכאן אבל יש לדורשו על ד' אופנים:

לכן פתח פרשה זו בהר סיני כמו שבהר סיני עלה משה וקבל ושבה שב"י שהם סוד י"ב צירופי הויה כן בכאן ציוה הקב"ה לעשות שבת לשם י"י וללמוד סוד שי"ב אורות ז"ש שכינה במער"ב חשבון י"ב הויות וכשחטאו ישראל אתמר בהו וישב ממנו שב"י שבי כולהו איתניהו בי' וכן פי' בכנפייונה מ"ש כשעלה השחר ברקא"י על זה הסוד אמרו לעורר אורות י"ב ההויות שהוא בחשבון זה עם הכולל ז"ש שש שנים תזרע שדך לקבל ו' צירופים ו' שנים תזמור כרמך לקבל ו' צירופים ולא תתעסק בהשש מלאכי אלקים שעולים ולא בו' שיורדים שהם ו' מול ו' ולכן ש"ש שני"ם הזר"ע ס"ת שמ"ע ו' תיבין ביחודא קדמאה שמע ישראל ו' תיבין ביחודא תניינא שהוא ברוך שם כבוד לכן בשביל זה בשנה השביעית יהיה שבת לי"י ותתעסקו בי"ב צירופי הויות אלו שדך לא תזרע ותתעסק בו' נגלים כרמך לא תזמור ותתעסק בו' שמות נעלמים כי כן כתב הפרדס ו' שמות ההויה הם נגלים ו' שמות האחרים הם נסתרים הנגלים נדמו לשדה שהיא פתוחה על שדה הארץ יושב והנסתרים נדמו לכרם שהם ענבים המשומרים מששת ימי בראשית בסוד בר"א שי"ת אלקים את השמים ואת הארץ כי בו' צרופים נסתרים נבראו העליונים ובו' צירופים אחרים נגלים נבראו תחתונים בראשי"ת תמן שי"ב שהן כלל י"ב אורות וז"ס סמיכות פרשה זו למעלה בסוד לחם הפנים (יחזקאל מא) זה השלחן אשר לפני י"י ר"ל שם של י"י יש בו י"ב צירופים בסוד ז"ה שתים המערכות שיש בכל צד לקבל זה פתח ר"א בן הקפר בפרשה שוקיו עמודי שש כי הפרשה התחלתה על סוד שם י"י ו' שנים תזרע (שיר ה) ממולאי' בתרשי"ש תרי שש ו' שנים תזמור (שם) מיוסדים על אדני פז סיום הפרשה הוא א"ני הוי"ה בגי' פ"ז. ז"ש וספרת לך כי כל החשבונו' שאדם חשב הם אינם כלום אבל (מלאכי ג) ליראי י"י ולחושבי שמו זה שאדם סופר לו לאדם עצמו כי כן כתוב בזוהר (קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול מי שיודע חשבון של שם י"י כי חש"בון בגי' ש"ם הוי"ה (תהלים קיח) ברוך הבא בש"ם י"י הוא חשבון האמיתי ז"ש וספרת ל"ך זה המספר וחושבן היא לך לבדך ואין לזרים אתך. עפ"י הסוד ענין הר סיני לשמיטה כשעמדו ישראל על הר סיני זכו לנשמתא קדישא דאתא מבינה ה' ראשונה של שם "ה"ר ס'י'נ'י נוטריקון ה' ראשונה סו"ד י"ציאת נ"שמות י"שראל לדעתי ז"ס (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרי"ם שהם ב' כרובים ברקיע מטטרו"ן וסנדלפו"ן ב' שרים הממונים על ב' עולמות יצירה ועשייה והן הן מ"ס שבלוחות שהיו עומדין בנס בגי' יב"ק שהוא סוד אדנ"י הוי"ה אהי"ה נפ"ש רו"ח נשמ"ה ועתה זכו לכורסיא ז"ש על כנפי נשרים הן הן (שם יד) שש מאות רכב בחור שלקח שר של אדום לקבל אלו שחשבונם גם כן ח"ר (שיר ב) קול הת"ר נשמע בארצנו נשרי"ם נוטריקון נ"שמות ש"שים ר"בוא י"צאו מ"שם קרי בי' נ' שערים כי ביום נ' זכו לקבל נ' שערים בסוד (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים לכן היו אז כל נשמות מסוף העולם אשר ישנו ואשר איננו והנה מצינו בתיקונים שעמא קדישא מקבלין תוס' נשמה יתירה בשבת ות"ח כל ימי השבוע הם כמו שאר העם בשבת עיין לעיל פ' ויקהל רזא דא לכן נקראו ת"ח בר"מ שבתות ויום טוב זה לדעתי מאמר ר' ינאי בגמרא פרק האשה רבה שבכל מעלי שבתא ע"ש בדף צ' ה"ר סי"ני ה' ר"אשונה סו"פרים י"שראל נ' י"ום כי אי" בתיקוני' בינה נקראת עמר לגלגולת תמן גולגלת' דריש' תמן י"ש עלמין כמ"ש יעקב על באר שבע דלעילא (בראשית כח) אכן יש י"י במקום הזה כי (איוב כח) והחכמה מאין תמצא שנברא העולם יש מאין ואי' זה מקום בינה נמצא תמן י"ש עלמין (תהלים נ) ושם דרך אראנו ביש"ע אלקים נוטריקון י"ש ע"למות ושכינתא תתאה נקראת ספירת עומר דבה סופרים שבע"ה שבעה עד שמגיעים לה' ראשונה שהוא נון יום ממש ז"ש וספרת לך בלשון יחיד ליחידי סגולה העומדים בסוד י' שזוכין בכל שמיטה לדרגא חדא וז' היכלין אינון ז' וז' מוצקת לכ"א כלולה מז' ובכל שמיטה ושמיטה זוכה לדרגא חדא ובכל שמיטה ושמיטה לנשמה יתירה ז' שבתות שנים והיו לך לאינון דילפין רזא דאורייתא ימי ז' שבתות שנים ר"ל מה שאחרים זוכין לחשוב ימי השבתות אתה זוכה בימי החול שהם תשע וארבעים שנה כי אתה זוכה בחול מה שאחרים זוכין בק"דש. ז"ס ה"ר סינ"י ה' ר אשונה ס"וד י"ציאת. נ"שמות י"שראל ו' שנים תזרע שדך על זריעת הגוף הנמשל לשדה (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי זה הגוף (שם) ועל כרם חסר לב זה הנשמה (שם) והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים. שש שנים תזמור כרמך על הנשמה ואספת את תבואתה שהיא תבואת ה' אחרונה כמ"ש (ישעיה ו) זרע קודש מצבתה אבל בשנה הז' שנת הנשמה יתירה. את ספיח קצירך סוד הספיחין הם סוד הנשמות הישינות בזמן שהיה ב"המ קיים היו נשמות חדשות ואחר החורבן הם אינם רק ספיחין מכ"ע הם לא שמרו השמיטה ולא אכלו רק חדש לכן אינן זוכין לנשמה ישינה ואין להם נשמה חדשה ז"ש בשמיטה את ספיח קצירך לא תקצור כי הכל יהיה חדשה א"ת ס"פיח ק"צירך ר"ת קס"א בסוד (תהלים קלט) אם אס"ק שמים הנרמז בברכה ראשונה קונה הכל על שם קס"א באימא וס"ת חת"ך חיים לכל חי שהוא ב"פ רו"ח כי שני רוחות יש לאדם וז"ש בזוהר חדש פ' בהר פתח ר"א (משלי ח) להנחיל אהבי י"ש ע"ש ברזא דחכמתא ידוע שבששת ימי החול הקב"ה מנהיג עולמו במט"ט וסנדלפון תרי נערים (ישעיה ג) ונתתי נערים שריהם לכן תעלולים ימשלו בם כי ההנהגה על ידיהם והם נקראים בגדי חול עלייהו אתמר (שמות ב) ויטמנהו בחו"ל שמושל בו המצרי שהיה נחש ומשיריתו והרגו משה במטה שבידו שהיה מטטרון הן הן מ' ס' שבלוחות והנה בשבת ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו אבל בימי החול על ידי עולם היצירה ובשבת בריאה וכן בענין השמיטה לכן אמר בהר סיני כידוע שאז נתעלו העולמות וזכו ישראל להיות על כנפי נשרים וזכו לבריאה דאימא עילאה מקננא בכורסיא ז"ס ה"ר סינ"י ה' ראשונה ס"וד י"ציאת נ"שמות י"שראל ז"ש ו' שנים תזרע שדך ומסיטראדמטטרון שנקרא השד"ה חושבן מטטרו"ן ש"דך בגי' מיטטרו"ן בי' כי בהסתלק הסלע מן מטטרו"ן נשתייר יבישה כדאי' בתיקונים והנה כל ו' שנים אף שבימי שבתות ויום טוב ע"בד אברה"ם שהוא בגימטריא מיטטרו"ן (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו דהיינו אות י' (שם) ויקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו עכ"פ אינו עולה יותר ז"ש שד"ך לא תזרע בשש שנים והוא סוד רוח והן הן סוד ו' ברכאין אמצעים ו' ברכאין אחרנין דצלותא אמצעיות דצלותא כעבד המבקש פרס מרבו שש שנים תזמור כרמ"ך בגי' סנדלפו"ן שהוא סוד נפש אבל בשנ' השביעי' שב' שבתון לי"י וזוכה לשני מעלות אחרות והם סוד נשמה ונשמה לנשמה עד בא היובל הגדול שהוא סוד יום הכיפורים שאז זוכה לקוצו של יוד פרצוף אריך סוד יחידה לכן אז בשנת היובל הזאת ישובו איש אל משפחתו ואל אחוזתו ברזא דגלגולא או אמר ענין הפרשה על ענין הבטחון שלא ישכח אדם את האל ית' ז"ש כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן באמת אני הוא הנותן לכן ושבתה הארץ שבת שתהיו יודעין כי י"י הוא הנותן לכם כח וממני הכל כי ו' שניה תזרע שדך דתהיה חשוב שהוא שלך ועל ענין הבטחון הזהיר בפרשת כי ימוך אחיך:

היש ה' בקרבנו אם אין. היה ראוי הכתוב לומר אם לא כמו (שמות ט״ז:ד׳) הילך בתורתי אם לא, אבל ירמוז על המדה הנקראת אין ונקראת יראה ושניה לה נקראת יש ונקראת חכמה וזהו (איוב כ״ח:י״ב) והחכמה מאין תמצא, ועל כן סמך לו ה' ואמר היש ה', והוא דבר יעקב שאמר (בראשית כח) אכן יש ה', והוא מאמר שלמה ז"ל (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהבי יש, וכבר ידעת שאין להפריד החכמה מן היראה ועל זה רמזו חכמי האמת באמרם אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה כי הכל נקשר ומיוחד זה בזה, והנה ישראל הפרידו בכאן וקצצו ונטעו ולכך נענשו מיד ויבא עמלק והבן זה.