פרשנות מצטטת על בראשית כט:ז

או על ענין ג' ברכות של ברכת כהנים שבעולם הזה לא נתקיימו כלל רק לע"ל אמור להם מלא בו' כשיבואו תולדות מלא בו' ע"כ וקרבנו ו' יתירה גבי נחשון כי שמושל משיח קודם שנברא העולם בראשית שית דרגין שמעוטה בהם משיח וירם קרן משיחו וכבר נודע שברכת כהנים הם נחלקין לג' פסוקים בא' י"ה בב' י"י בג' יהי הן הן ג' חיילות בג' פסוקים וכל פסוק בתוס' ה' אותיות על פסוק השני והשלישי על השני כי תולדות שמים וארץ בה' בראם אברהם ניתוספה לו ה' וה' זעירא שלו היא בגלותא רביעאה עד דאתי ה' של משה (ישעיה סג) לעשות לה שם עולם להשלים שמו ואי' בתיקונים שהקב"ה נתן ה' משכון לאברהם למפרק את בניו ז"ש והביא את אשמו בראשו על ההוא טיפה קדמאה דחב ביה אדם במחשבה שהיא י' ונתקן באברהם דור עשיראה בי' נסיונות (בראשית יד) ויתן לו מעשר מכל ר"ל ה' כי מן ך' יבא מעשר ב' מן ל' יבא מעשר ג' לכן נקרא אברהם קדמאה לגיורין בן ב"ג ב"ג ב"ן ג"ר בן גיורית שהוא בן ה"א ה"א תרווייהו כחדא אזלין כמ"ש תוס' הוא בן ב"ג ב"ג הוא בן ה"א ה"א ופרשה זו משום כבוד גרים נשנית כדאיתא במדרש ע"פ (שמואל א ב) כי מכבדי אכבד מה כבוד עשה הקב"ה לגרים ששנה פרשה זו אחר פרש' שילוח טמאים ז"ש והביא את אשמו בראשו לפי שהם חטאו בה' לכן ה' אלפים לא יהיה תיקון בעולם ובעונותינו שחטאו יצאו מה שיצאו (בראשית כט) עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וחמישיתו יוסף עציו שאנחנו בגלות יותר מאלף החמישי גם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף קוצא שלא' ז"ש והביא את אשמו בראשו על קוצא של א' שהוא פרצוף ה' כי (ויקרא יט) לא תקיפו פאת ראשכם על קוצו של י' איתמר בשם של ד' שהוא מורה על כהר שאין לשום אדם השגה בה זה שאמר לא תקיפו שאין הקפה בשכל לפאת ראשכם שהיא קוצו שלי' של שם בן ד' הנשמה הוא ש"רש ע"נף הכל בגימט' אל"ף (שיר ח) האלף לך שלמה שניהם יחד בגימטריא ש"רש ע"נף ענף הוא חלק רביעי מן השרש לכן שרש הנשמה מתגלגלת ד' פעמים לזה העולם (דניאל ד) ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו זה שאמר (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו שהם סוד ע"נף בגי' הכי הוי. ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שהחומש בא לזה העולם מן אותם אלף דהיינו ענף א' בגי' ר' לכן כל צדיק נוחל ומאתים לנוטרים את פריו או כשיביא אשמו בראשו לע"ל נתוספה י' של ירושלים שהוא ראש של שם בן ד' גם ראש של יעקב ישראל חסירה בה' מקומות ז"ש וחמישיתו יוסף עליו על ה' פעמים י' שנחסרו או על (יומא כא) ה' דברים שהיו חסירים בבית שני (חגי א) אכבד בלא ה' כדאי' ביומא או לפי ספר התמונה שמתחילה היה שם בן ד' בא' לבסוף רק קושי השמיטה גרם שבאה ה' לבסוף אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם כי (קהלת יא) מקום שיפול העץ שם יהוא ולע"ל יהיה כבראשונה והביא את אשמו בראשו על חטא שראש דבר של אלף בית פרח לעילא ונסתלק עבור קושי השמיטה מכל חטאת האדם קדמאה למעול מעל בי"י שהוצרכה להתגלגל ה' במקום א' ז"ש ואשמה הנפש ההיא קרי בי' ההי"א שהוצרכה להתגלגל ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שזה הוא האשם וודאי על ראש אלף שנסתלק ונתוסף באתרהא הה' שהוא חמישיתו או שנתקן אד"הר לקמן בפ' נשיאים כדפי' רש"י קערת כסף נגד אד"הר שתי תתק"ל מזרק אחד כסף [שקל] נגד נח שחי תתק"ן שנה פר נגד אברהם איל נגד יצחק כבש נגד יעקב שעיר נגד יוסף הנה ד' תיקונים נעשו לו לאד"הר על ידי נח אברהם יצחק יעקב יוסף הוא הה' לתיקונה ז"ש והביא את אשמו בראשו שצריכין לתקן תיקון (משלי ח) ורא"ש עפרות תבל הוא אד"הר לכן רא"ש בגימטריא פרצו"ף אד"ם וחמישיתו ר"ל פרצוף חמישי יוסף עליו ר"ל יוסף הצדיק תיקן פרצוף חמישי כי ארבעה היו מקודם שבא יוסף והוא היה החמישי לכן נתוספה ה' ליוסף (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו וכן (בראשית מז) ה"א לכם זרע כי מתחילה (שם ב) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו בהיפוך אתוון (ישעיה ו) זר"ע קודש מצבת ה' לכן בא יוסף הצדיק (שם ג) אמרו צדיק כי טוב להיוה לו עז"ר בהיפוך אתוון זר"ע הא לכם זר"ע. ובזוהר חדש פ' לך לך שנותנין לצדיק על עולם הבא אות א' משמו ומעטרין אותו בו ז"ס שנתנו לאברהם ה' שהיא הנשמה אות א' משמו ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שנותנין לצדיק בעולם הבא עטרה לראש אות ה':

ואמ׳ במתים חפשי כענין לא אשמע קול נוגש והוא חפשי מעבודת הגוף ומלכי האדמה. ונראה לי על מלת חפשי שהוא שם כלומ׳ זה הגלות קשה כמות כי במות יש צד חופש שאינם מרגישים בצרות וא״כ טוב לנו מותנו ביד ה׳ ונהיה כשאר החללים שוכבי קבר אשר לא זכרתם עוד ומלת עוד לפי הדרש כמו קודם ע״ד עוד היום גדול (ברא׳ כט) כלומ׳ שלא יפקד הגוף עד זמן התחיה ויהיה לגוף קצת חופש אף ברשעים עד הגיע עת הפקידה להקיצם אלה לחיים ואלה לחרפות לדראון עולם (דני׳ יב) וכן אם אנחנו פשענו טוב לנו להמיתנו כשאר כל הרשעים שמתו ונגזרו מידך שנגזרו מראות בטובך כענין נגרזתי מנגד עיניך (תה׳ לא כג) וכמו שהיד כנוי על הרעה כאמרו הנה יד ה׳ הויה (שמות ט) כן היא כנוי על הטובה. ומידך ר״ל מצד ענשך ויהיו חפשים עד עת הפקידה. או נפרש אשר לא זכרתם עוד לעולם על דעת האומרים שאין תחיה לרשעים וכבר נודע הדעת הראשון לחז״ל במשל החגר והסומא (סנהדרין צא.) ולא יעכבנו אמרם גדול יום הגשמים מיום תחיית המתים [שתחית המתים] לצדיקים ולא לרשעים (תענית ז.) שפי׳ לטובת הצדיקים ולא לטובת הרשעים כמו שביארנו בקצת חיבורינו וכוונת המאמר מ״מ אנחנו נבחר במות להשתחרר משעבוד אלו הצרות הגדולות.

כל הנפש הבאה ליעקב. שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרַיִם; וְאֵין "הַבָּאָה" זוֹ לְשׁוֹן עָבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ בָּעֶרֶב הִיא בָאָה (אסתר ב' ד'), וּכְמוֹ וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כ"ט), לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַטָּה בָּאָלֶ"ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וְהַשֵּׁנִי, כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים – הוּא לְשׁוֹן עָבָר, לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד בֵּין הַחוֹמוֹת. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים, צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָאן; מָצָאתִי בְּוַיִּקְרָא רַבָּה, עֵשָׂו שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוּת הַרְבֵּה; יַעֲקֹב שִׁבְעִים הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁהָיָה עוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד: