וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
עץ יוסף
על מגן. תרגום ועבדתני חנם (בראשית כט, טו) ותפלחני מגן, וכן בלשון ישמעאל (מוסיף הערוך):
בעלי ברית אברם
מסרה הכי ה׳. הכי קרא שמו יעקב. (בראשית כ״ט:ט״ו) הכי אחי אתה. (שמואל ב ט׳:א׳) הכי וגו׳ נותר לבית שאול וגו׳. (שם כ״ג) מן השלשה הכי נכבד דשמואל.איוב ו׳:כ״בו׳) הכי אמרתי הבו לי וגו׳ באיוב. וסימנא פרשתא דאגרא בעובדין יקירין תתייהב. כשהאדם נפטר מהעוה״ז הולך לתת דין וחשבון לפני מלך מלכו של עולם. הקטיגור אומר מה צדקה עשה זה. הכי קרא שמו יעקב כל מעשיו במרמה ועקבה ויעקבני זה פעמים בכורתי וברכתי הברכה האמתית היא הצדקה. והיתה שלי ולקח אותה לעצמו. והסניגור נעשה מליץ טוב אומר הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה עשית בעוה״ז שאינו מקפח שכר כל בריה ומשלם אני לאיש כמעשהו עשית צדקה הלוית לעני שהוא גדול מהצדקה שנאמר הכי נותר לבית שאול מעלה ויתרון לבית שאול למשאיל ומלוה לעני יותר ממי שנותן. וזהו ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן לכן הגידה לי מן הג׳ הכי נכבד פי׳ מן שלשה דברים הנכבדים המשובחים שהם בצדקה שיתן ולא ידע למי נתנו והמקבל לא ידע ממי קיבל. הוא נכבד המלוה והצדיק שעשה צדקה כראוי. אומר הכי אמרתי הבו לי וגו׳ י״ל איני צריך שתלמדוני הדברים הישרים. ולא תליץ בעדי אלא מה שעשיתי ולא יותר. וזהו שחדו בעדי בתמיה אלא האל ית׳ יודע הלבבות. וראה את עניי ויתן שכרי. וז״ש הסימן פרישותא דאגרא שלימות ואצילות השכר יהיה כפי מעשיו הטובים:
אבן עזרא
ודע כי מ"ם ריקם נוסף, והמלה נמצאה על רבים כזאת גם על לשון נקבה "אל תבואי ריקם" (רות ג יז) וכמוהו "חנם" (ברא' כט טו):