וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
גור אריה
ביום הזה בראש חודש. במכילתא. ונראה פירושו, מפני שכתוב "בחדש השלישי וגו'", ויש לפרש "בחדש השלישי כמו "חדש ימים" (בראשית כט, יד), והוא על כל החודש, שנקרא "חודש", ולא בא הכתוב לומר באיזה יום באו מדבר סיני אלא שהיה זה "בחדש השלישי", ויש לפרש על ראש חודש, דנקרא "חודש", כמו "מחר חדש" (ש"א כ, יח), ומדכתיב "ביום הזה" משמע שרוצה לומר ביום הזה שמבואר כאן, אם כן משמע החודש הזה רוצה לומר ראש חודש, ועליו קאי "ביום הזה", ומזה נילף דבראש חדש היה. ואי לא כתב "בחדש" לא הוי ידעינן באיזה יום היה, אבל השתא דכתיב "בחדש השלישי", ועליו אמר "ביום הזה", נלמד שהיה זה ראש חודש. והשתא מקשה דהוי ליה לומר 'ביום ההוא', דקאי אקרא דלעיל "בחודש השלישי", ולמה כתב "ביום הזה", אלא בא לומר דיהיו דברי תורה חדשים עליך, כך פירש רש"י דברי המכילתא. והניח רש"י דברי הגמרא דמסכת שבת (פו ע"ב) דיליף דהיה בראש חדש מגזירה שוה, כתיב הכא "ביום הזה", וכתיב התם (לעיל יב, ב) "החדש הזה", מה התם ראש חודש אף כאן ראש חדש, מפני כי דברי המכילתא קרובים אל הפשט יותר. ובגמרא דידן לא דייקא "ביום הזה", כי אפשר לומר "בחודש השלישי" ביום אחד שהוא תוך חודש השלישי באו למדבר סיני, ועל זה קאי "ביום הזה":
מאירי
מזמור לאסף. כבר ידעת שנביאים הרבה נבוכו בענין זה המציאות בראותם העדר הסידור בין בני אדם בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כמו שתראה בירמיה (יב א) שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה וכו׳ וכן חבקוק (א יג) על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצפה וכו׳ כי רשע מכתיר את הצדיק וכן הרבה כמו שביארנו בקצת חיבורינו ואסף המשורר האריך בזה על לשון נבואת ארך זה הגלות והתחיל על זה ואמר אך טוב לישראל כלומ׳ ידעתי כי באמת שהאל ית׳ אל אמונה ואין עול ושהוא טוב לישראל ולברי לבב שבהם ר״ל הצדיקים ומלת אך יורה על אמתות הדבר כמו אך עצמי ובשרי אתה (ברא׳ כט יד) אך מלך ישר׳ הוא (מ״א כב לב) כלומ׳ יודע אני שהוא אלא שאני נבוך על מה שאראה וחוא כענין ירמיה שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך כלומ׳ יודע אני שאתה צדיק וישר אין עול אבל משפטים אדבר אותך כלומ׳ שואל אני במבוכתי לפניך דרך שאלה והוא שאמ׳ בתרגום שילוות הדיינין אנא שאיל מלותך.
רש"י
ויודעיו לא חזו ימיו. מיום האדם כמו חדש ימים (ומתרגמינן עידן בעידן סא"א), ד"א מדוע יודעיו ואוהביו של הקב"ה אינן יכולין לראות סוף דרכיו ומדותיו: