פרשנות מצטטת על בראשית כט:יז

וְהִנֵּה עִנְיַן יְפוֹת מַרְאֶה וְתֹאַר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִצְדַּק זֶה בִּבְהֵמוֹת כִּי אִם בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי, עַל כֵּן שִׁנָּה מִמַּרְאֶה לְתֹאַר, וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהוּא סִימָן לַבְּרִיּוֹת. וְלִי נִרְאֶה שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי הַפָּסוּק אָמַר כֵּן שֶׁהֶרְאוּ לוֹ יְפוֹת מַרְאֶה, אִם כֵּן וַדַּאי שַׁיָּךְ הוּא גַּם בִּבְהֵמוֹת. וְעוֹד, וְכִי מַרְאִין לְאָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא, כְּגוֹן פִּילָא דְעַיֵּיל בְּקוּפָא דְמַחֲטָא? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשַּׁיָּךְ גַּם בִּבְהֵמוֹת, וְהוּא כְּשֶׁכָּל אֵבָרֶיהָ מְלֵאוֹת בָּשָׂר וְאֵינָהּ כְּחוּשָׁה, זֶהוּ יִפּוּי מַרְאֶה שֶׁלָּהּ. וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר הוּא פֵּרוּשׁ עַל יְפוֹת מַרְאֶה, כִּי זוּלַת זֶה בַּמֶּה יִוָּדַע אֵיפֹה אִם הַבָּשָׂר בִּפְנִים בָּרִיא אוֹ חוֹלֶה, אִם לֹא עַל יִפּוּי מַרְאֶה שֶׁלָּהּ הַמֵּעִיד עַל בְּרִיאוּת הַבָּשָׂר שֶׁבִּפְנִים? וְהַתֹּאַר הוּא עִנְיָן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּבְרִיאַת הַבָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה״ (בראשית כט יז), כִּי עִנְיָנוֹ צוּרַת הַפַּרְצוּף. דֶּרֶךְ מָשָׁל אִם אֵין הַחוֹטֶם עָקֹם אוֹ אָרֹךְ מִן הָרָאוּי לִהְיוֹת, וְכֵן הָעֵינַיִם וְשְׂפָתַיִם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְהִנֵּה פָּסוּק זֶה אוֹמֵר שֶׁרָאָה מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר, וְזֶה דָּבָר טִבְעִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיְאוֹר כֹּחַ אֱלֹהִי, מִכָּל מָקוֹם פְּעֻלָּתוֹ הַטִּבְעִית הִיא שֶׁהַמַּיִם מַשְׁקִים הָאָרֶץ וְגוֹרְמִים לְהַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה עַד שֶׁיִּהְיוּ דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים. אֲבָל אֵין בַּיְאוֹר כֹּחַ לַעֲשׂוֹתָם יְפוֹת תֹּאַר בְּחוֹטֶם וְעֵינַיִם וָפֶה שֶׁיִּהְיוּ יְשָׁרִים וְלֹא עֲקֻמִּים וְלֹא גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים מִן הָרָאוּי לִהְיוֹת, כִּי זֶהוּ פֹּעַל אֱלֹהִי אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת כָּל בְּרוּאָיו יְשָׁרִים בְּתָאֳרָם. וּפַרְעֹה לִכְבוֹד אֱלוֹהוֹ לִסְבָרָתוֹ הַנִּבְעָרָה שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ בַּיְאוֹר כֹּחַ אֱלוֹהַּ, עַל כֵּן יִחֵס כֹּחַ זֶה לֵאלוֹהוֹ לוֹמַר שֶׁעָלוּ מִן הַיְאוֹר בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפוֹת תֹּאַר, לוֹמַר לְךָ לֹא זוֹ שֶׁהֶעֱלָה בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, כִּי כָל הַיַּמִּים יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֶה בְּטִבְעָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יְפוֹת תֹּאַר גָּרַם גַּם כֵּן הַיְאוֹר, כִּי הוּא בְּרָאָם עַל תְּכוּנָה זוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ. עַל כֵּן הִקְדִּים בְּסִפּוּר זֶה בְּרִיאוֹת בָּשָׂר לִיפוֹת תֹּאַר, דֶּרֶךְ ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״. וְאֵצֶל הָרָעוֹת הָפַךְ הַדְּבָרִים וְאָמַר ״דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר וְדַקּוֹת בָּשָׂר״, לוֹמַר לֹא זוֹ שֶׁהָיוּ רָעוֹת תֹּאַר וּמַרְאֵיהֶן מְשֻׁנֶּה, כִּי זֶה אֵין בּוֹ כָּל כָּךְ נַפְקוּתָא וְהֶעְדֵּר הַפְּעֻלָּה אֵינוֹ חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, אֶלָּא הָיוּ אֲפִלּוּ רַקּוֹת בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַטֶּבַע, וְיֵשׁ בּוֹ נַפְקוּתָא.

הטוב בגי' טד"הד שהוא פנים של י"י (שם כו) לבד ב"ך נזכיר שמך (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל והוא בגימטריא י"א"יא ומשה התחיל לילך מלמטה למעלה אדנ"י ואח"כ י"י בניקוד אלקים הוא סוד יחוד ק"ש הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י שסודו יאי"א דאתמר גבי רחל (בראשית כט) יפת מראה ואונקלס תרגם יאי"א בחזוא שם קדוש אתקרית ארבע ויוצא מן י"י אלקינו י"י אחד עיין בספר פלח הרימון שער ה' דף מ"ב פ' י"א:

יפת מראה שפירת חיזו. ולקמן (כ"ט י"ז) ת' "יאיא בחזוא"? ואפשר ששינה שם לתפארת הלשון לבלי הכפל מלת "שפירא" שתרגם שם מקודם על מלות "יפת תאר"

חוג. לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלעז: