פרשנות מצטטת על בראשית כט:כא

הבו. תנו כמו הבה את אשתי (בראשי׳ כ״ט) רצה לומר תנו בפה ואמרו כמו ולא נתן תפלה (איוב א׳):

ענין צמצום שכינה במשכן היה כמו בשעת בריאת שמים וארץ היה אד"הר קודם חטאו צפה מסוף העולם ועד סופו ואח"כ כשחטא נתמעטה השגתו והעמידו על קוף ולא היה יכולת בידו להביט במראה הגדולה שהיא ג"ע שבו היה צפה (איוב כט) בהלו נרו עלי ראשי כן אחר עשיית העגל תהלים פב) אכן כאדם תמותון אירע להם כמו לאד"הר שלא יוכלו להשיג רק מבין שני הכרובים מדבר אליו שהם מ' וס' שבלוחות שהיו עו בנס שהוא סוד מטטרון וסנדלפון הוא סוד מסו"ה של קרן אור פני משה ו"ה הם סוד שני לוחות מ"ס מ"טטרון ס"נדלפון ז"ס ועשו לי מקדש בזמן שב"ה קיים אזי מלביש הקב"ה בגדי קודש שהם בגדי שבת בסוד, (שמות כח) ועשית בגדי קודש וגו' לכבוד ולתפארת אבל בימי הגלות בגדי חול שהםסוד מנעל וסנדל ז"ש ושכנתי בתוכם דייקא שמתלבשת השכינה בתרין לבושין אלו בסוד (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נע"ר ועז"א במדרש נשא רמז הקב"ה למלאכי השרת באותו יום הוקם את המשכן משכן של מטטרון שנקרא נער לכפר על ישראל בימי גלותם והנה אחר שחטאו לא יכלו גם כן להביט באור הגדול עד שהוצרך הקב"ה לצמצם שכינתו על ק' אמה בקומת איש לכן בית קדשי הקדשים לא היה רק עשר אמות אורך וי' רוחב שהם ק' אמה ז"ש ועשו לי מקדש כדי שתהא חציצה בינם לבין אור גדול שלא יוכלו להביט במראה כבוד י"י כאש אוכלת ובזה תהיה השכינה מצמצמת בין שני בדי ארון ז"ש ושכנתי בתוכם כי זולת זה אין יכולת בידם שתהיה השכינה שרויה בניהם וכמ"ש (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם מטעם שלא תגעל נפשי אתכם כי אין אני והוא יכולין לדור עם נחש בכפיפה ז"ש אח"כ ככל אשר אני מראה אותך דייקא שהוא קומת אד"הר שהעמידו על ק' אמה ועתה אי' על משה (תהלים סח) עלית למרו' שבית שבי לקחת מתנו' באדם קדמאה והוא נדמה לו גם כן תבנית המשכן ותבנית כל כליו ועשו לי מקדש סוד ד' אלפין שלא היה הם בגי' (שם לט) 'מ'ד'ת ימי מה היא ליודע סודו שהם ד' מוחין ד' פעמים אל"ף בגי' מק"דש. ושכנ"תי בגי' י"ב פעמים אדנ"י הם י"ב שערי ירושלים שמכוונים למטה נגד (שם קכב) ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו והיא סוד (משלי יב) שפ"ת אמת תכון לעד י"ב פעמים אדנ"י בגי' שפ"ת שהוא כמנין שכנ"תי בתוכם. ושכנתי בתוכם רמז על תוך מ' סתומה שהוא סוד (דברים כב) קן צפור סוד מ' של (ישעיה ט) לםרבה המשרה מ' סתומה. ונרמז בכאן סוד (בראשית לב) ויאמר יעקב כאשר ראם ראה מבע"ל אלא שראה (במדבר כג) מספר רובע ישראל שהם איומה כנדגלות עשוים ד' דגלים לד' רוחות העולם כמו מ' סתומה ויאמר מחנה אלקים ז"ה בגי' י"ב צירופים של אדני מנין שכנ"תי בתוכם עיקר קדושה בעולם באה עבור ישראל שהם התוך של אוכל כמ"ש (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י והטעם לפי שהם (שם) ראשית תבואתה ולא כמו אומות העולם שהם קליפה וצריך לשבר הקליפה כדי שישאר אוכל בלי פסולת כמ"ש (בראשית מב) ויבואו בני ישראל בתו"ך הבאים שהם התו"ך וא"הע הם הקליפה לשבור אוכל שיהיה הצדיק אוכל בלי פסולת ז"ש ועשו לי מקדש ר"ל עיקר הקדושה הם עושים לי בעולם והטעם שהם קדושים אשר בארץ המה לז"א ושכנתי בתוכם לפי שהם תו"ך מן אוכל ראשית תבואתה ולא מוץ ותבן שהם פטורין מן המעשר ועשירי יהיה קודש חז"ל מנו י"ג דברים במשכן ובאמת הם ט"ו דברים עם אבני שוהם ואבני מילואים רא"ם תירץ ארגמן ותולעת שני שלשתן צמר הן חד וענין י"ג דברים לקבל י"ג פעמים גן וג"פ משכן מקדש כי המשכן נדמה לגן בכל דבר ומנין ט"ו לפי שהמשכן הוא נישואין וזווג איש ואשה שם י"ה ביניהם ז"ש יא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לא אמר בתוכו רק על זווג איש ואשה קאי שכינה ביניהם כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם קדושה ז"ש ועשו לי מקדש ז"ש (שם) אף סוררים שכנו צחיחה (שם) לשכון י"ה אלקים סרו מהר מן הדרך וא' עשו לנו אלקים ועתה ניתוסף גם שם י"ה על שם אלקים (ישעיה כו) כי בי"ה י"י צור עולמים המשכן דמות עולמות. כשהגיע דוד למזמור פ"ד שהוא חושבן חנו"ך תיקן מזמור על המשכן כי (שמות לח) אלה פקידי המשכן משכן דא יתוקם משכנא דנער בההיא יומא שהוא חנוך גם (תהלים כב) אתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא יעקב כשהיה בביתו של לבן תיקן תהלים אלא שיעקב תיקן קמ"ז מזמורים לקבל שנותיו (בראשית לא) ויוכח א'מ'ש א'רבעים מ'אה ש'בעה לקבל כ"ח סט"ן הכי הוי אבל דוד שהוא רזא ד"קן צפור תיקן ק"ן מזמורים וחלק לק"ן שכן בו דוד יושב בק"ן צפור ז"ס (שם כט) כי מלאו ימי שהיה אז בן פ"ד מנין חנו"ך ואבואה אליה אז הגיע זמן נישואין כי מתן תורה היא ארוסין ואוהל מועד הוא נישואין ז"ס (במדבר א) במדבר סיני באוהל מועד ומקשה בזוהר אי באוהל מועד מאי במדבר סיני אבל לדידי ניחא במדבר סיני היו אירוסין (דברים לג) תורה צוה לנו משה אל תאמר מורשה אלא מאורסה ז"ש (תהלים פד) מה ידידות משכנותיך במדרש יבא ידיד ויבנה ידיד בחלקו של ידיד הענין קודם זה היה (שמות יט) משה עלה אל האלקים וקיבל שם מתנות כמ"ש (תהלים סח) עלית למרו' וגו' לקחת מתנו' ועתה אף סוררים סרו מהר מן הדרך ועשו העגל גרמו למשכן י"ה אלקים בארץ והרויחו בזה שהקב"ה ירד על הארץ ז"ש יבא ידיד ר"ל שהקב"ה יבא עליהם על הארץ הענין העולם מיתוקם על תרין ידין בסוד (שמות יז) כי י"ד על כס י"ה י"ד עתים לטובה י"ד לרעה בימי שלמה היה סיהרא באשלמותה ז"ס אורך יריעה האחת עשרים ושמנה אמה סוד כ"ח עתים של לבנה הן הן אותיות של פסוק ראשון של מעשה בראשית וכמו שבמעשה בראשית ז' תיבין כן ז' ימי מילואים למשכן כמו שהמאמרות היו ה' מול ה' כמ"ש (בראשית ב) אלה תולדות ש"ו בה' בראם כן ה' יריעות בחוברת א' וכן ה' יריעות במחברת השנית וכן י' דברות ה' מול ה' נבוב לוח"ות וכן ז' תיבין בפסוק א' של י' דברות ובהן כ"ח אותיות ג"כ שהוא סוד יחו"ד ג"כ בגי' כ"ח ועתה יגדל נא כ"ח אד'ני שהם סוד אדנ"י המשכן את המשכן תעשה עשר עשר יריעות א' לא':

נושא עון. שים לבך לדברי, הנה כתיב וחזקת והיית לאיש (מ"א ב ב), והלא איש היה, רק טעמו איש חיל ונודע, והנה כתיב כי זקנתי מהיות לאיש (רות א יב) והפירוש מהיות בעולם או אשה לאיש כי נקבה היתה, והנה ואבואה אליה (ברא' כט כא) הוא המשכב כי נקבה היא, והנה אשר באו אליך הלילה (שם יט ה) אינו מזה הטעם, כי זכר הוא, וככה החוטא ונשא עונו (ויקרא ה א) לא יכופר החטא לו רק העונש שיבא עליו, על דרך ולצת לבדך תשא (משלי ט יב) ועתה שא נא חטאתי (למעלה י יז) כי משה צדיק היה, והכלל כי הנושא עונו בעצמו הוא לגנאי לעולם, ונשיאת חטא על שני דרכים, הדרך האחת שימחול לו כמו זה שהוא לשבח לנשוא העון, והדרך האחרת שיהיה נושא העון אחד רשע והנה לנושא העון יהיה לגנאי ולנשוא העון לשבח, כמו ונשא את עונה (במד' ל טז) כי העונש יסור מעליה ויהיה עליו: