הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
חזקוני
ויאמר אליו אני ה' מאחר הדברים האלה עד כאן נאמר לו בלילה שכן כתיב במחזה פי׳ בחזיון לילה ועוד כתיב וספור הכוכבים ומכאן ואילך נאמר לו ביום שנאמר ויהי השמש לבא. ונקראת פרשת ברית בין הבתרים ומוקדמת היא לפרשה שלמעלה דאחר הדברים האלה חמש שנים. שהרי כתוב כאן כי גר יהיה זרעך וגו׳ פי׳ מיצחק ואילך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכתיב ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה לזמן ברית בין הבתרים יצאו כל צבאות וגו׳ אם כן נמצאת למד שפרשת ברית בין הבתרים קדמה ללידתו של יצחק שלשים שנה ואברהם בן מאה שנה בהולד לו את יצחק בנו, נמצא אברהם בן שבעים שנה בזמן ברית בין הבתרים שהיה כשיצא מחרן פעם ראשונה, ובפעם ראשונה כשנאמר לו פרשה של אחר הדברים האלה היה בן חמש ושבעים שנה דקים לן בסדר עולם בן ארבעים ושמונה שנה היה בהפלגה ושתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר הרי מהפלגה עד המלחמה עשרים ושש שנים. שים כ״ו אלו על הארבעים ושמונה שהיו לו קודם הפלגה ויעלו לשבעים וארבע הרי שמצינו דבשעת המלחמה היה אברם בן שבעים וארבע או בן שבעים וחמש, ועל זה נאמר ואברם בן שבעים וחמש שנה בצאתו מחרן פעם שנייה, מיד אחר הדברים האלה שהרג את המלכים היה דבר ה׳ אל אברם במחזה לאמר וגו׳ אלא אין מוקדם ומאוחר בתורה, ונסמכה פרשת ברית בין הבתרים כאן כדי לחבר את הפרשיות שנתבשר אברהם בזרע וזהו ששנינו בסדר עולם חזר לחרן אחר ברית בין הבתרים שהיה בא״י כמו שכתוב בפרשת ברית בין הבתרים לזרעך נתתי את הארץ הזאת ונשתהה שם בחרן חמש שנים ובאותו פרק היה הוא בן חמש ושבעים שנה ויצא לו מחרן פעם שנייה. ראייה אחרת דתרי עניני נינהו כדאיתא בברכות מיום שברא הקב״ה עולמו לא היה אדם שקראו להקב״ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ה׳ אלקים במה אדע כי אירשנה, ואי ס״ד חד ענינא הוא מאחר הדברים האלה עד ושרי אשת אברם אמאי לא מייתי תלמודא ה׳ א׳ מה תתן לי דקדים מיניה אלא פשיטא שתי פרשיות הן ופרשת ברית בין הבתרים מוקדמת לשלפניה חמש שנים כמו שפירשתי למעלה. ועוד אם סדר פרשיות האלו ככתבן איך יאמר אברהם במה אדע כי אירשנה אין לך מקטני אמנה שיאמר במה אדע כי אירשנה אחר שאמר לו הקב״ה אשר יצא ממעיך הוא יירשך, אלא פשיטא שתי פרשיות הן והאחרונה קדמה לשלפניה כדאמרינן. והשתא ניחא שהקב״ה א״ל הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, אמר אברהם לפני הקב״ה מאחר שאין לי זרע במה אדע כי אהיה יורש מן הארץ הזאת שמא היום או למחר אמות ואיך אירשנה. וי״א אחר שיטת פירוש רש״י אברהם לא שאל לו אות על שהבטיחו לתת לו את הארץ, אלא דואג היה על הבטחה זו שכל הבטחותיו של הקב״ה על תנאי הם, אם יקיימו מצוותיו. כמו שמצינו בדור המדבר וישבע לאמר אם יראו האנשים וגו׳ לכך בקש הברית מאת הקב״ה שהרי שבועותיו בלא תנאי הם. וא״ת למאן דאמר לא שאל לו אות אלא שאל באיזה זכות יתקיימו בה א״כ למה נענש בידוע תדע אלא י״ל דאין זה עונש אלא כך השיב לו בזכות הקרבנות והגלות יתקיימו בה. כאן פרש״י באיזה זכות יתקיימו בה אמר ליה בזכות הקרבנות.
מגלה עמוקות
נשיאות כפים לא קאמר ידים אבל רמז לסוד כך עלה במחשבה (בראשית כ) בתם לבבי מתקן יחוד. תתאה (שם) ובנקיון כפי עלאה רז"ל למדו מפסוק (תהלים סג) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי על ק"ש ותפלה והנה בק"ש מיחד ומוסר נפשו למיתה ז"ש בחיי ואח"כ אמר ח"י ברכאן ונופל על פניו ומוסר עצמו למיתה ז"ש בשמך אש"א כפי שנופל על ידיו ואומר מזמור (שם כה) אליך י"י נפשי א"שא ורזא דא (ישעיה סב) וצניף מלוכה בכף אלקיך כי יחוד ו"ה הוא בכף כפופה ולכן באשרי אין נ' כפופה ואומר (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלים וזוקף לכל הכפו"פים שהוא סוד נ' כפופה וכ' כפופה שהוא על השכינה כי (שם קמו) י"י זוקף כפו"פים הנה ראש עושה כף (שם עא) מכף מעול וחומץ וישם לך שלו"ם ושמו א"ת כאן רמז סוד (משלי ה) רגליה יורדת מו"ת א"ת שמ"י ע"ל בנ"י ישרא"ל אז בברכה זו נהפכו פניה של אשת זנונים לירקון ונרמזה בזה הפסוק לילי"ת למפרע ובשעת חרבן (איכה א) שחקו על משבתיה שם הרגיע' לילית מצאה מנוח כי אז הלכו בלא כ"ח אתוון של ברכת כהנים (שם) לפני רודף מלא נגד אמור מלא בו' שהם ו' ברכות של ברכת כהנים לכן מקונן (ישעיה א) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם כי נרמז שהקליפה באה (משלי ל) שממית בידים תתפש והוא בעו"ה בהיכל המלך (ישעי' א) איכה היתה לזונה קריה נאמנה שאשת זונה עמדה במקום קדושה:
חזקוני
וינגע ה׳ את פרעה מה שלא פירש הכתוב מכותיו של פרעה כמו שפירש מכותיו של אבימלך לפי שבסמוך לענינו של אבימלך כתיב וה׳ פקד את שרה ולפיכך פי׳ שהמכות באו עליו בשביל שהחזיק בה כדי שלא יוכלו לומר, אבימלך הוליד את יצחק אבל ענינו של פרעה קודם לפקידת שרה לפיכך לא חש להזכיר המכות. וא״ת למה לקה הרי אברהם אמר אחותי היא שנאמר למה אמרת אחותי היא, יש לפרש על דבר שרי אשת אברם על דבורה אשת אברם אני. ועוד דאין התראה לבן נח כדאמרי׳ לקמן גבי אבימלך.