וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
מנחת שי
מהמול. השני מלא בהעתק הללי ובספרים מדוייקים וכבר העמידתיך על האמת בפרשת ויצא על פסוק והנה איננו עמו כתמול שלשום:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(מג) כן יאמר על יום העבר, וכן "גם תמול גם היום" (ש"א כ כ"ו), ויאמר ג"כ על זמן קודם בלתי מצמצם, "איננו עמו כתמול שלשם" (ברא' לא ב ולמטה ה י) יאמר "כתמול שלשם, גם תמול גם היום", הראשון ענינו כמלפנים, והשני כפשוטו על יום העבר:
רשב"ם
הפדיום - מיותר מ"ם כמ"ם של ריקם. הכנם. שלשום. שלש מאות שהלוים עודפים על שנים ועשרים אלף בכורות היו. ואין בכור מפקיע בכור, כך פירושו רבותינו.