וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
רמב"ן
וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן זֶה הָיָה אַחַר שֶׁהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר "כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ":
רמב"ן
אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל יְסַפֵּר יַעֲקֹב לְנָשָׁיו כָּל מָה שֶׁאָמַר לוֹ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם, כִּי הַכֹּל פִּיּוּס לָהֶם שֶׁתֵּלַכְנָה עִמּוֹ, אֲבָל מָה שֶׁיְּסַפֵּר לֹא חֲלוֹם אֶחָד הוּא, כִּי מַאֲמַר "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים" הָיָה בִּהְיוֹתוֹ עוֹבֵד אֶת לָבָן בְּצֹאנוֹ בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן בְּאַחַת מֵהַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת, וּמַאֲמַר "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" הָיָה אַחַר כֵּן בְּעֵת הַנְּסִיעָה, כִּי אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ "קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת" לֹא נִתְעַכֵּב עוֹד בְּחָרָן לִרְעוֹת עוֹד צֹאן לָבָן וְיַעֲלוּ הַתְּיָשִׁים עַל הַצֹּאן וְתֵלַדְנָה נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, רַק מִמָּחֳרַת הַחֲלוֹם שָׁלַח לְרָחֵל וּלְלֵאָה וַיְסַפֵּר לָהֶם חֲלוֹמוֹ, וְהָלְכוּ לָהֶם. וְטַעַם "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" פירש"י (רש"י על בראשית ל"א:י"ג) הֵ"א יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ אָנֹכִי אֵל בֵּית אֵל, וְכָמֹהוּ (במדבר לד ב) "אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן". וּבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן (הראב"ע והרד"ק) תִּקְּנוּ אָנֹכִי הָאֵל אֵל בֵּית אֵל, וְכֵן "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב':ט'), "הָעֲבוֹתוֹת הַזָּהָב" (שמות לט יז), וְהַמַּלְאָךְ יְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן שׁוֹלְחוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יֹאמַר הַמַּלְאָךְ הַזֶּה "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל", וְכֵן "וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל" (בראשית ל"ה:ז'), כְּמוֹ שֶׁאָמַר "צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ס יד). וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל אָמַר (שם ו ג) "קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ", וְהוּא הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל (בראשית מ"ח:ט"ז), וְכֵן "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב ז), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: