פרשנות מצטטת על בראשית לא:כא

פתר קרייה בירדן. מפרש הנך יפה רעיתי במעשיך, הנך יפה במעשה אבותיך, עיניך יונים כמו שאצל היונים העינים שוים כך מעשיכם שוים למעשה אבותיכם שאתם עושים מעשה אבותיכם, מבעד פירוש מבפנים לצמתך, צמת הוא המצנפת של האשה שעל שערה ומטמנת שעריה תחתיו כך ישראל זכות אבות מגין ומכסה עליהם, וקאמר שערך הם ישראל שמכוסים בזכות אבות, הם כעדר העזים שגלשו מהר גלעד שנאמר בו ביעקב (בראשית לא, כא) וישם את פניו הר הגלעד, ומרמז שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכות יעקב שנאמר בו ויעבור את הנהר וישם את פניו הר הגלעד:

וגם זו - אונקלוס מתרגם־מפרש "על הנהר" (פסוק ה) - ארם דעל פרת. (פ' בלק תשס"ו) הערת הרב איתן שנדורפי שי': בכל מקום בתנ"ך בו נזכר "הנהר", הרי זה נהר פרת (ראה בראשית לא, כא; שמות כג, לא; ועוד).

וזאת תחלת הספר: "חבור זה נעשה לבאר כמה מלות וספקות בתרגום אנקלוס, וגם לבאר מקצת טעמי חלופי נסחאות שבתרגום איזה חומש משאר נוסחאות הנמצאות. הן אלה קצות דרכי אנקלוס ע"ה, ולהרחיק הגשמות עקר כוונתו. ולפעמים ידבר לפי הענין ולא אחר לשון הקדש, כגון מלאתך ודמעך בִּכּוּרָךְ, פן תקדש המלאה דִּמְעַת, וכמלאה מן היקב וְכַמְּלֵאָתָא; ולפעמים לפי הנאות בלשון, ולא אחר דקדוק לשון המקרא, כמו רוקם צַיָּר, מקרא קדש אדמת קדש, אשר היה שם אהלה בתחלה דלך לך, ופרעה חולם חָלֵם; ולפעמים הפך משמעות הכתוב, כמו שאת עַמְקָא; ולפעמים יחיד במקום רבים, כמו את חטאי סָרְחָנִי, את מכאוביו כֵּיבֵיהוֹן, ורבים במקום יחיד כמו בטרם תבא אליהן המילדת עַד לָא עַלַת לְוָתְהֶן חַיָתָא, אם יהיה נדחך אם יהויין גלוותך, פשע אחיך חובי אחך; ולפעמים כמו פירוש, כגון ויעבור את הנהר דפרשת ויצא שתרגם פרת, לעשות מלאכתו דיוסף; ולפעמים כנגד פשט הכתוב, כגון לא אעלה בקרבך לא אסלק שכנתי מבינך, רגע אחד אעלה בקרבך אסלק שכנתי מבינך, וכגון אורריך ארור ומברכיך ברוך ליטך ובריכך, ולא תרגם כן גבי ואברכה מברכיך שתרגם ואברך מברכך, וכן ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה, וכן לקראת נחשים שתרגם אלהין לקדמות נחשיא, וכן מקוצר רוח לאחת הנסחאות; ולפעמים כנוי, כגון ראו כי רעה נגד פניכם לפי מה שכתבנו, וכן ועיני לאה רכות, האשה הכושית; ולפעמים המוקדם מאוחר, כגון לפרעה לחומש, וכן ואת שתי קצות שתי העבותות, כי לא המטיר ה', כי כמוך כפרעה שתרגם כפרעה כן את; ולפעמים לפי שמוש הלשון, כגון ביד רמה תרגום בריש גלי, כי דרך לשון הקדש על דבר שיעשה בפומבי לעין כל ובלי פחד אדם, לומר ביד רמה, ובלשון התרגום יאמר בריש גלי; ולפעמים ישתנה תרגום תבה אחת לפי פסוק הטעמים, כגון לנטות אחרי רבים להטות, כמו שכתבנו במקומו, וכן ולא תשבית מלח ברית, תקריב מלח, הראשון מלח והשני מלחא; ולפעמים לגנאי, כגון אלהי העמים טעוות עממיא, וכן כל אלהים אחרים, חוץ משל עשרת הדברות, שתרגם אלה אחרן, לטעם נכון ולכבוד מעלה, כי גדול ה' מכל האלהים שתרגם ולית אלה בר מניה; ועוד כנוי לגנאי ובחקותיהם לא תלכו; ולפעמים על דרך טכסיסי המוסר לחלוק כבוד למלכות או לאדם שראוי לחלוק לו כבוד, כגון למה תעשה כה לעבדיך למא מתעבד, וכגון איננו גדול, וכגון הוא היה עושה ממימריה הוה מתעבד, ואפשר שהוא על דרך האמת, לפי שלא היה עושה הוא בעצמו; ולפעמים על דרך עבר ועתיד, שידבר ל"הק עתיד במקום עבר, או בהפך, כגון אז ישיר בכן שבח; וכן בכל דבר ההווה, שידבר ל"הק לפעמים לשון עבר ולפעמים לשון עתיד, והתרגום יתרגם בכלם לשון הווה, כגון יקח את האהל וכל הפרשה, וכן כסה הענן את המשכן וכל הפרשה, וכן כלם; ולפעמים יהיה הדבר בלשון הקדש בלשון זכר ובלשון תרגום יהיה נקבה, או בהפך, כגון זאת הבהמה, ולאביו שלח כזאת דֶּן, בעבור זה, עלו זה בנגב דָּא, ואפשר בעבור זה שכוונת הפסוק להיותו מוסב לדבר שיהיה לשון בשתי הלשונות, וכוונת התרגום שיהיה מוסב לדבר אחד; ולפעמים להחזירו על דרך האמת, כגון למה תעשה כה למא מתעבד כדין, לפי שהוא עצמו לא היה עושה, ובלשון הקדש נקרא עושה לפי שהוא היה הסבה; ולפעמים בלשון הקדש חצי הפסוק בלשון יחיד וחצי הפסוק לשון רבים, ובתרגום הכל בדרך אחד; ולפעמים יבא ל"הק בארמית, כגון ומה חטאתי לך חטית, את אשה דוה טומאה, אבל וכי יזיד, וכן כי תפגע, יש בהם טעם; ובשני מקומות לפי שנסתפקו לו, מהאחד סמך על חברו, כדרך יגיד עליו רעו, האחד בסדר ואלה המשפטים כי תראה חמור שנאך שתרגם ארי תחזי, והיה לו לומר ארי תראה, כמו שתרגם כי תפגע ארי תפגע, לפי מה שכתבתי שם, והאחר בסדר כי תשא ולא ילין לבקר זבח חג הפסח, שלא אמר בו בר ממדבחא, ובשניהם מדבר על האימורין, שהרי בשניהם תרגם תרבי. ועתה אחל לבאר המלות על הסדר, בעזרת העוזר ית'. בראשית בקדמין, וצריך עיון למה לא תרגם בקדמיתא, כמו וירא ראשית לו, וכן ויסע לוט מקדם, ויהי בנסעם מקדם, אבל לוז שם העיר לראשונה מלקדמין, אשר עשה שם בראשונה בקדמיתא, וכן בתחלה פסוק שלמעלה ממנו; ונראה שבא להורות שלא היו תחלת הבריאה, וכן כתב רבנו שלמה זצ"ל. מרחפת מנשבא, על גוזליו ירחף מתחופף".