פרשנות מצטטת על בראשית לא:לג

וַיָּבֹא אַבְרָהָם לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ג:ב') מִבְּאֵר שֶׁבַע, וְאֵין זֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם מִמָּה שֶׁכָּתוּב (בראשית כ"ב:י"ט) "וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע", כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה שָׂרָה בְּחֶבְרוֹן. אֲבָל הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁהָלַךְ שָׁם בַּיּוֹם לְצָרְכּוֹ, וְשָׁמַע בְּמִיתַת שָׂרָה, וּבָא מִשָּׁם לִסְפֹּד לָהּ וְלִבְכּוֹתָהּ. וּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר נח ה) מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא. וְכֵן הוּא לְפִי הַמִּדְרָשׁ שֶׁכְּתָבוֹ הָרַב (רש"י כאן), כִּי שָׁמְעָה בָּעֲקֵדָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ. וְהַנִּרְאֶה בָּעֲקֵדָה שֶׁהָיְתָה הַצַּוָּאָה בָּהּ בִּבְאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם הָיָה דָּר וְשָׁם חָזַר, כִּי כֵן כָּתוּב בַּתְּחִלָּה (בראשית כ"א:ל"ג) "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", וְאָמַר (שם) "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים", וְהוּא גֵּרוּתוֹ בִּבְאֵר שֶׁבַע שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁם נִצְטַוָּה בָּעֲקֵדָה, וְעַל כֵּן שָׁהָה בַּדֶּרֶךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים רְחוֹקָה מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאִילּוּ חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה הוּא, כִּי כֵן כָּתוּב (יהושע כ ז) וְקָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם. וּבְשׁוּבוֹ מִן הָעֲקֵדָה לִבְאֵר שֶׁבַע חָזַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ב:י"ט) "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע", לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְעַכֵּב שָׁם וְיָשַׁב בּוֹ שָׁנִים, וְאִם כֵּן לֹא מֵתָה שָׂרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, כִּי לֹא הָיָה אַבְרָהָם דָּר בִּבְאֵר שֶׁבַע וְשָׂרָה דָּרָה בְּחֶבְרוֹן. וְכֵן נִרְאֶה כִּי יִצְחָק נוֹלַד בִּבְאֵר שֶׁבַע, כִּי כָּתוּב תְּחִלָּה (בראשית כ':א') "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר", וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" (שם טו), וְנִתְיַשֵּׁב שָׁם בָּאָרֶץ הַהִיא בִּבְאֵר שֶׁבַע, שֶׁכֵּן כָּתוּב (בראשית כ"א:כ"ב) "וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר", וְאֵין כָּתוּב שֶׁהָלְכוּ אֵלָיו מִגְּרָר וַיִּכְרְתוּ שָׁם הַבְּרִית בִּבְאֵר שֶׁבַע. וְכֵן תִּרְאֶה כִּי הָגָר כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִבֵּית אַבְרָהָם בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק הָלְכָה בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע (בראשית כ"א:י"ד), שֶׁשָּׁם הָיוּ דָּרִים. אֲבָל אַחַר יָמִים רַבִּים נָסַע מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּבָא לְחֶבְרוֹן, וְנִפְטְרָה שָׁם הַצַּדֶּקֶת. אֲבָל לְפִי הַמִּדְרָשׁ צְרִיכִין אָנוּ לוֹמַר כִּי אַבְרָהָם וְשָׂרָה בִּזְמַן הָעֲקֵדָה הָיוּ דָּרִים בְּחֶבְרוֹן, וְשָׁם נִצְטַוָּה, וּמָה שֶׁאָמַר "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו" (בראשית כ"ב:ד'), כִּי לֹא נִגְלָה לוֹ הָהָר חָמַד אֱלֹהִים עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְהָיָה בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הוֹלֵךְ בִּסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה הָרָצוֹן לְהַרְאוֹת לוֹ. וְאַבְרָהָם אַחַר הָעֲקֵדָה לֹא שָׁב לִמְקוֹמוֹ לְחֶבְרוֹן אֲבָל הָלַךְ תְּחִלָּה אֶל בְּאֵר שֶׁבַע מְקוֹם הָאֶשֶׁל שֶׁלּוֹ, לָתֵת הוֹדָאָה עַל נִסּוֹ, וְשָׁם שָׁמַע בְּמִיתַת שָׂרָה וּבָא. וּמִי שֶׁאָמַר מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא וּמִי שֶׁאָמַר מִבְּאֵר שֶׁבַע בָּא הַכֹּל טַעַם אֶחָד. וּלְפִי זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע" (בראשית כ"ב:י"ט) יִהְיֶה עִנְיָנוֹ כִּי בְּשׁוּבוֹ מִן הָעֲקֵדָה שָׁב אֶל בְּאֵר שֶׁבַע, וּמִשָּׁם הָלַךְ לִקְבֹּר אֶת שָׂרָה, וְאַחַר הַקְּבוּרָה מִיָּד חָזַר לִבְאֵר שֶׁבַע וְנִתְיַשֵּׁב שָׁם שָׁנִים. וְהִשְׁלִים הַכָּתוּב עִנְיַן בְּאֵר שֶׁבַע כְּאֶחָד וְאַחֲרֵי כֵן סִפֵּר בַּקְּבוּרָה. וְשָׁם בִּבְאֵר שֶׁבַע נָשָׂא יִצְחָק אֶת רִבְקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" (בראשית כ"ד:ס"ב). וְזֶה דַּעַת כָּל הַמְּפָרְשִׁים (רש"י והראב"ע והרד"ק), כִּי אַבְרָהָם הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר וּבָא מִשָּׁם. וּלְפִי דַּעְתִּי כִּי הָיָה לְשָׂרָה אֹהֶל שָׁם עוֹמֶדֶת וְאַמְהוֹתֶיהָ לְפָנֶיהָ, וְכֵן כָּתוּב (בראשית ל"א:ל"ג) "בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת", וְהִנֵּה שָׂרָה מֵתָה בָּאֹהֶל אֲשֶׁר לָהּ וְנִכְנַס אַבְרָהָם בָּאֹהֶל עִם אֲחֻזַּת מֵרֵעָיו לִסְפֹּד אוֹתָהּ. אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לְשׁוֹן "וַיָּבֹא" לֵאמֹר שֶׁנִּתְעוֹרֵר אַבְרָהָם לַהֶסְפֵּד הַזֶּה וְהִתְחִיל לַעֲשׂוֹתוֹ, כִּי כָל מִתְעוֹרֵר וּמַתְחִיל בִּמְלָאכָה יִקָּרֵא בָּא אֵלֶיהָ, וְזֶה לָשׁוֹן מֻרְגָּל בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּתָמִיד (פ"ד מ"ג) בָּא לוֹ לַגֵּרָה וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן, בָּא לוֹ לַדֹּפֶן הַשְּׂמָאלִית, בָּא לוֹ לָעֹקֶץ, וְאָמְרָם (בכורות כ) אֲנִי לֹא בָּאתִי לִידֵי הַמִּדָּה הַזּוֹ, וְכֵן בַּכָּתוּב (שמות כב יד) "בָּא בִּשְׂכָרוֹ", שֶׁבָּא לַמְּלָאכָה הַהִיא וְעָשָׂה אוֹתָהּ בַּעֲבוּר שְׂכָרוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן בְּעֵינַי שֶׁבָּא מֵעִיר אַחֶרֶת אֶל חֶבְרוֹן, שֶׁאִלּוּ הָיָה כֵּן הָיָה מַזְכִּיר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְהָיָה הַכָּתוּב מְפָרֵשׁ "וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם וַיָּבֹא מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי":

ומאן אינון נשים באהל שרה ורבקה ורחל ולאה - בשרה כתיב והנה היא באהל (בראשית י״ח:י״ב) ברבקה כתיב ויביאה יצחק האהלה שרה אמו (שם כד) ברחל ולאה כתיב ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל (שם לא) ומנשים היינו דכתיב נשים:

אלי תבא, אל אהלי, כי לכל אחת היה אהל בפני עצמה, וכן כתוב ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות וכו' (לקמן ל"א ל"ג):

וזבחים לרב. כן דרך המקרא לדבר כשמדבר בשנים ובג' דברים מניח הראשון עד לסוף ומפרש האחרון מיד וכן ויבא לבן באהל יעקב עד ויבא באהל רחל והלא כבר נאמר ויבא לבן באוהל יעקב הוא אהל רחל (בראשית ל״א:ל״ג) אלא לא מצא הוא מוסב על האמהות האחרונות ושוב מפרש הראשון ויצא מאהל לאה תחלה ויבא באהל רחל מאהל לאה הלך אל אהל רחל לפי שדברים אחרים צריך לומר על זה ורחל לקחה וגו' ושוב אין נופל לומר ובאוהל שתי האמהות ולא מצא הכא נמי צריך לומר על הזבחים דברים אחרים:

מנשים באהל. שרה, שנאמר בה (בראשית יח ט) הנה באהל. רבקה, שנאמר בה (שם כד סז) ויביאה יצחק האהלה. רחל ולאה, שנאמר בהן (שם לא לג) ויצא מאהל לאה וגו':