פרשנות מצטטת על בראשית לא:מד

למנצח וגו׳. נראה ששושן עדות הוא כלי ניגון ושושן הוא נגזר לדעתי משושנים ועדות הוא מלשון עדי עדיים (יחזק׳ טז ז) לרמז שהיה ממין הכלי הנקרא שושנה אלא שהיה נבחר מאד וללמד כמו להזכיר ר״ל לעורר הלבבות שכל ענייני האדם מסודרים להשגחתו ית׳ ולהורות לפניו על הכל. ובדרש אמרו ללמד כלומ׳ שיהיה הענין צריך להוראה ולמוד והוא כשהלך [יואב] להלחם עם ארם אמרו לו אי אתה מזרעו של יעקב שכבר התנה עם לבן [שלא] לעבור בתחומו לרעה כדכתי׳ לכה ונכרתה ברית אני ואתה (ברא׳ לא מד). כששמע יואב כן לא היה יודע מה להשיב ובא אצל דוד אמ׳ לו כך וכך אמרו לי מיד הושיב סנהדרין אמרו לו הם עברו הברית תחלה שנאמ׳ מן ארם ינחני בלק מלך מואב ולא זו בלבד אלא אף בימי כושן רשעתים [שהיה ארמי] וישב יואב ואמ׳ [להם].

דק ככפור על הארץ, דעדק כגיר כגל דא על ארעא. עי' רש"י שכ' "שטוח קלוש ומחובר כגליד דק" ומלת "כגיר" היא תוספת על העברית, והוא לדעתו מין צבע שחור כבחולין (דף פ"ח ע"ב) והרמב"ן האריך קצת בזה וסיים "אבל בנוסחות הבדוקים כ' "דעדק דגיר כגלידא" פי' עשוי חמרים חמרים כגליד כו' והוא האמת וכו'" וכ"ת (בראשית ל"א מ"ד) "גל, דנורא" וזה מוכרת דלגי' רש"י הי' צ"ל "כגירא" בא' בסוף, כידוע למביני לשון ארמית. ולפ"ז הוא מהפעל "דגר" המורה גם בעברית גם בארמית "צבירה ואסיפה" וכ"ה בסאביוניטי אשר בשנת שי"ח. קוסטאנטינא ש"ח ליסבונא. ועוד כ' "וכן ת' אונקלוס בשני פנים במקומות רבים" וכ"ה בתוי"ט (פאה פ"ב משנה ה') "גיר שהוא סיד לבן, וכן אני אומר מה שת' אונקלוס בפ' בשלח דק ככפור דעדק כגירא שפירושו, דעדק כסיד שהוא קלוש על הכותל ולבן. ורצה המתרגם לכלול גם מה שנזכר בכתוב במ"א והמן כזרע גד לבן, ודלא כפרש"י שמפרש שר"ל מין צבע שחור דק שנקרא גיר ע"ש וע' ביומא ע"ה ע"א.