פרשנות מצטטת על בראשית לא:מז

ושר האופים. [מה שהקשה ביפה תואר דשר האופים והמן מסתמא לא דברו בלשון הקודש. ואם כן אין על המילה ההוא הוראת אף וחמה יש ליישב שאולי] דיבר עם יוסף כן בלשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר והוא לשון בבלי ודבר בו לבן הארמי כמו שנאמר (בראשית לא מז) יגר שהדותא וכמבואר להדיא במהרש"א בסנהדרין (כא, ב ד"ה כתב). ובמלת אף אין חילוק בין לשון הקודש ללשון תרגום כדחזינן גבי אף אני בחלומי דמתרגמינן אף אנא בחלומי. ומה שדיבר עמו באחד מאלו הלשונות הוא על פי מה שפרש"י בפרק מקץ (בראשית מא יב ד"ה עברי ועי' רש"י בראשית לט יד ד"ה עברי) גבי נער עבד עברי ואפילו לשוננו אינו מכיר לכך דיבר עמו או לשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר [נזר הקודש]:

לְעִי הַשָּׂדֶה. ״לִיגָרֵי חַקְלָן״. לְשׁוֹן ׳גַּלִּים׳ כְּמוֹ ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״ (בראשית לא:מז):

גורל אחד לה' כו' לעזאזל. כתב הרב אברהם בן עזרא ז"ל כשתגיע לשלשים ושלש תדענו וה"פ כשתגיע לגל עד שעולה בגי' ל"ג תמצא לו דומה שאותה תיבה מתחלקת לשנים כלומר גל עד בד בד והכא נמי תחלק האי תיבה לשנים לעז אזל וזהו שעיר המשתלח שהולך לעז לצוק ההר שהוא עז הולך מתרגמינן אזל:

ויקרא שם הימיני יכין. אע"פ שירח קטן מהשמש שיועיל לו ויהיה נכון כירח יכון ולא כלבנה המתחסרת אמר שלמה אם הקב"ה כינה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחשת גדולים, ד"א חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט״ז:כ״ח-כ״ט) וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו' נכון וגו') ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז דוגמא ויקרא לו לבן יגר שהדותא (בראשית ל״א:מ״ז):