פרשנות מצטטת על בראשית לב:ב

וירא אליו ה'. פירש"י לבקר את החולה לפי שלא נאמר לא מאמר ולא דבור אנו מפרשים שלא בא אלא לכבודו ולבקרו. וכתב הרמ"בן שלא נראה לו אלא להודיע כי רצה אלהים מעשיו והוא תשלום גמול למצוה כענין שנאמר אני בצדק אחזה פניך וכן ביעקב ויפגעו בו מלאכי אלהים ואין שם דבור ולא חדשו לו דבר רק שזכה לראיית מלאכי עליון וידע כי מעשיו רצויים וכן היה לאברהם. וי"מ שעיקר זה שנראה לו בשביל מעשה סדום אלא שהפסיק בביאת המלאכים ובשליחותם:

בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא לְהוֹדִיעַ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִמּוֹל, וְזֶה גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה אֵלָיו לְמַעֲלָה וְכָבוֹד לוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁבָּא בַּמִּשְׁכָּן "וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם" (ויקרא ט כג), כִּי מִפְּנֵי הִשְׁתַּדְּלוּתָם בְּמִצְוַת הַמִּשְׁכָּן זָכוּ לִרְאִיַּת הַשְּׁכִינָה. וְאֵין גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה כָּאן וְכָאן לְצַוּוֹת לָהֶם מִצְוָה אוֹ לְדִבּוּר כְּלָל, אֶלָּא גְּמוּל הַמִּצְוָה הַנַּעֲשֵׂית כְּבָר, וּלְהוֹדִיעַ כִּי רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יז טו) "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ", וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר (בראשית ל"ב:ב') "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים", וְאֵין שָׁם דִּבּוּר וְלֹא שֶׁחִדְּשׁוּ בּוֹ דָּבָר רַק שֶׁזָּכָה לִרְאִיַּת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְיָדַע כִּי מַעֲשָׂיו רְצוּיִים. וְכֵן הָיָה לְאַבְרָהָם בִּרְאִיַּת הַשְּׁכִינָה זְכוּת וְהַבְטָחָה. וְכֵן אָמְרוּ (מכילתא שירתא ג) בְּיוֹרְדֵי הַיָּם שֶׁאָמְרוּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מָה שֶׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, זְכוּת לָהֶם בְּעֵת הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. וּפְעָמִים יָבֹא בִּשְׁעַת הַקֶּצֶף, "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יד י), וְיִהְיֶה זֶה לְהָגֵן עַל עֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים וְלִכְבוֹדָם. וְאַל תָּחוּשׁ לְהֶפְסֵק הַפָּרָשָׁה, כִּי הָעִנְיָן מְחֻבָּר, וְלָכֵן אָמַר "וַיֵּרָא אֵלָיו" וְלֹא אָמַר "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָהָם", אֲבָל בַּפָּרָשָׁה רָצָה לְסַדֵּר כָּבוֹד הַנַּעֲשֶׂה לוֹ בְּעֵת שֶׁעָשָׂה הַמִּילָה, וְאָמַר כִּי נִגְלֵית עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְשָׁלַח אֵלָיו מַלְאָכָיו לְבַשֵּׂר אֶת אִשְׁתּוֹ וְגַם לְהַצִּיל לוֹט אָחִיו בַּעֲבוּרוֹ, כִּי אַבְרָהָם נִתְבַּשֵּׂר בְּבֵן מִפִּי הַשְּׁכִינָה כְּבָר, וְשָׂרָה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם אַבְרָהָם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמַע שָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת", וְזוֹ כַּוָּנָתָם שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד) לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, שֶׁלֹּא הָיָה לְדִבּוּר אֶלָּא לְכָבוֹד לוֹ, וְעוֹד אָמְרוּ (ב"ר מח ד) "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ כד), וּמָה אִם זֶה שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמִי הֲרֵינִי נִגְלֶה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, אַבְרָהָם שֶׁמָּל עַצְמוֹ לִשְׁמִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְשֶׁמָּא כִּוְּנוּ עוֹד בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַרְאֶה הַשְּׁכִינָה רִפּוּי לְמַחֲלַת הַמִּילָה, כִּי כֵן רָאוּי לִהְיוֹת, כְּדִכְתִיב (משלי טז טו) "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים":

הלך. בדור אצלנו מהמסורת שהוא חסר וא"ו וכן הוא בספרים מדוייקים ומצאם כי תדרשנה בסוף ויצא: