פרשנות מצטטת על בראשית לב:ג

ולקחתם לכם ביום הראשון. מצד הקדימה ר"ל להקדים דין (ויקרא כג) בסוכת תשבו שבעת ימים קודם כי בלילה מקדימין לישב בסוכה אבל לקיחת לולב ומיניו הוא ביום ראשון וכן בפסוק (שיר ב) בצילו חמדתי וישבתי דא סוכה ואחר כך (שם) ופריו מתוק לחכי דא אתרוג הרי מתחלה סוכה ואחר כך לולב ולפי שהמנורה נדרש לאחריו הוצרך לסמוך ענין ז' ימי סוכות שהם לקבל ז' ענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא ישראל בצאתם ממצרים כמ"ש (ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי צריך להסמיך מיד ענין מנורה וז' נירותיה כי ענני כבוד היו עבור אהרן וכן מנורה צו את אהרן ואת בניו לאמר כי ענין ז' הקפות של סוכה וז' קני מנורה פני אחד להם לכן הסמיכם יחד להאיר להם בעמוד אש לילה ובעמוד ענן יומם אל י"י ויאר לנו ולפי זה מזמור (תהלים כז) י"י אורי על סוכות וישעי על ענין הושענא ממי אירא י"י מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה כי אז בחג באים מים זדונים ז"ש (תהלים כז) בקרוב על"י מרעים רצה לומר לשלם כל נדרים (שם נז) ע"לי אלקים נדרך (שם כז) לאכול את בשרי אחת שאלתי מאת י"י סוכ"ה הוא שם כ"ו וס"ה ז"ש (שם) לחזות בנועם י"י זה שם בן ד' ולבקר בהיכלו זה אדנ"י בגימטריא היכ"ל ז"ש (שם) כי יצפנני בסוכה שהוא כלול שתיהן יחד אבל לפי שבא לדרוש לכם על ארבע כתות של ישראל שאוגדין ארבעתם ז"ש ולקחתם לכ"ם דייקא רצה לומר כל ארבע חלקי ישראל כמ"ש על דרש ר' מני לכם לעצמיכם ר"ל כל ארבע איברי הנוף שחוטא אדם בהם לכם לעצמיכם(שם לה) כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך או על ארבע אבות לכם דייקא כי המה כלל כל ישראל ולפי שד' מינים אלו אינם תחת שום שר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו וכן ישראל (דברים לב) חלק י"י עמו זה שנ' ולקחתם לכם לעצמיכם במה שאתם לוקחין ד' מינים אלו פרי עץ הדר וגו' ושמחתם לפני י"י דייקא כי ארבע מינים אלו הם לפני י"י קאמר ולא לפני שום שר ולפי דברי רקנטי שד' מינים הם ארבע אותיות השם לכן צריך לקרב אתרוג עם שלשה מיניו זה שנאמר ולקחתם לקיחה תמה לכם כמו שישראל נחלקו גם כן על ארבע כתות נגד ד' אותיות השם כן יהיה פרי עץ הדר עם ג' מיניו כפות תמרים וגו' והטעם שיהיה שמחה בי"י (תהלים ק) עבדו את י"י בשמחה שם של י"י דייקא (שם) ובאו לפניו ברננה כי ד' מינים אלו הם לפניו ולא לפני שום שר ז"ש ושמחתם לפני י"י אלקיכם ר"ל עם אותן המינים שהם תמיד לפני י"י שיהיה אלקיכם בדין עד היום הזה כמ"ש (תהלים צו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. והדר מפרש באיזו עצים תהיה רנן ז"ש (שם) מלפני י"י ר"ל אותן עצים שאין שליטה לשום שר עליהם רק הקב"ה אדון יחיד שולט עליהם (שם) כי בא לשפוט את הארץ בר"ה וביוה"כ ומזה הטעם מנענעין בהודו לי"י ואמרו הושיענו גם מזה הטעם אומרים בסוכות הלל גמור כי סוד סוכה הוא שתי שמות הוי"ה ואדנ"י והוא סוד הל"ל י"י וז"ש (ד"ה א טז) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשיך שאין אנחנו תחת שרי הגוים רק יושבין תחות צלא דמהימנותא שלימתא להשתבח בתהלהיך לכן אנו אומרים (שם) ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמ"ן והלל לי"י ר"ל סוד אמ"ו הוא נחלק על ה"לל ועל י"י וכן סוכ"ה אנו יושבין תחת תרין שמהן שנחלק עתה על הנ"ל ועל לי"י כי אותה אבקש לחזות בנועם י"י דא הוי"ה ולבקר בהיכלו דא אדנ"י הרי כי יצפנני בסוכה שכר של ד' מינים הוא לעו"הב ז"ש אחת שאלתי מאת י"י ד' מינים שבלולב נגד ד' אותיות השם לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו ג"ע של מטה ג"ע מעלה אחת שאלתי מאת י"י אותה אבקש על ד' אותיות השם שניתוספו לאבות העולם ומבואר במדרש פרי עץ הדר זה אברהם ניתוסף לו ה' של שם כפות תמרים זה יצחק עיקר שמו (בראשית כא) צחק עשה לי אלקים והי' נתוספה בו וענף עץ עבות זה יעקב ניתוספה בו ו' של שם וערבי נחל זה יוסף ניתוספה בו ה' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו ז"ש אות"ה אבקש על אות ה' של אותות השם וצירוף זה הוא סוד (בראשית יח) והשענו תחת העץ הוי"ה והוא סוד נונין בכללות עשר רק י' לרוב דקותה לא תחובה כלל ומשם זכו ישראל לישב בסוכה בשביל שאמר למלאכים והשענו תחת העץ לכן זכו ג"כ באותו פרק לד' מינין שצירופן ג"כ עץ שרשים ה' של שם נופא דאילנא ו' פרי י' עלין ה' הרי צירוף הוי"ה. והנה נרמזין תרווייהו בסדר הכתוב טל ד' מינים א' אחת שאלתי מאת י"י ר"ל אותן המינים שהם תחת י"י ולא תחת שום שר ומלאך אותה אבקש על ד' אותיות השם שנרמזין בה ואח"כ בסוכת תשבו שבעת ימים ז"ס שבתי בבית י"י בר"ת שבת"י נוטריקון ב"סכת ת"שבו ש"בעת י"מים והוא סוד סוכה שתי שמות לחזות בנועם י"י הוי"ה ולבקר בהיכלו אדנ"י ענין רמז (תענית ח) לניסוך המים ביום בו"ז (איוב יב) שופך בו"ז על נדיבים הנה ביום ב' יומא של יצחק בעל דין קשה יומא דמטרא הוא יומא דדינא וביום ו' יוסף וביום ז' הוא דוד סימן (תהלים קמד) המלמד י'ד'י לקרב ר"ת י"צחק ד"וד י"וסף בזוהר לפי שבאותו יום נעשית שנים עשר פרים אוסיף אתוון וגרע נם ג' ימים אלו סימן (בראשית מא) על פיך יש"ק כל עמי ביום ב' קר"ע שט"ן ביום ו' יג"ל פז"ק ביום ז' שק"ו צי"ת הרי י'ש'ק ביום ב' נרשם ט' של ונסכיהם (שם כה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ביום ו' ונסכיה י' דרגיה דיוסף שומר הברית ביום ז' מ' כמשפטם מ' סתומה של קן צפור של דוד גם ביום ז' (שם ח) ותנח התיבה מרובעת על בנין מד' רוחותיה (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם במ' סתומה כאשה עוברה לכן הוא יום גמר החתימה כמשפטם. ובדרך הפשט נבראו המים ביום ב' ובארה של מרים נברא בערב שבת ובכולם לא יבואו המים רק ביום ד' כי סימן קללה הם בחג גם ביום ז' יבואו הגשמים בעתים (תענית כב) בלילי שבתות כי בשבת פנויים עוברי דרכים לכן סימן בו"ז ב' הם מים עליונים ו' מים תחתונים כלם יבאו וירדו ביום ז' כמשפטם לכן נרמזו בהן מים ולפי דברי הזוהר (שיר ח) אם יתן איש רע בליעל את כל הון ביתו באהבה של בו"ז יבוזו לו (תהלים קכג) חננו י"י חננו כי רב שבענו שפע אותו הממונה הנקרא בוז המים שראה רבה בתענוגים ועתה נהפכה הצינור (שם) רבת שבעה לה נפשינו הלע"ג שהיה דמי לעגל תלתא האי רידיא אותו בו"ז בא (שם) לגאיונים נתקלקלו הצינורות מן ישראל (שמואל א ב) ור"בת בנים אומללה עד עקרה ילדה שבעה ז' הקפותשל מזבח (תהלים קיח) א"ל י"י וי"אר לנו ז' פעמים א"ל בגי' ויא"ר כי א"ל מלא אלף למד הרי הק"ף ועתה באו ז' פ' אלקים בגמטרי' רב"ת שבעה לה נפשינו הלעג קרי בי' שבעה (שם טז) שובע שמחות את פניך (שם קכג) אליך י"י נשאתי את עי"ני על ע"ין פרים שהקריבו בחג נגד ע' אומות (שם) היושבי בשמים בי' יתירה הם י' מצות שבחג שיר פשוט כפול משולש מרובע מול א'ב'ג'ד מצות סוכה א' ומצות ניסוך המים ב' וניסוך היין ג' קול שני רעים אני שומע (תהלים מב) תהום אל תהום קורא מבע מימך קרבנות ג' פרים אלים כבשים ד' מינים שבלולב הרי יחד י' וכשיושבין בצלא דמהימנותא צריך לראות כוכבים מן סוכה ז"ש אליך י"י נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל י"ד אדוניהם על י"ד אילים שמקריבין בחג ובכל יום י"ד כבסים ז"ש וכעיני שפחה אל י"ד גבירתה כן עינינו אל י"י אלקינו עד שיחננו. ביום ב' נרשם מ' של יצחק כי הוא ממתיק פני שור מהשמאל וכן ביום ו' יומו של יוסף שזכה בכור שור בזוהר פרשה ויקרא יום ז' והאי ניסוך המים דמי לשור שניהם יחד יקוו המים אל מקום אחד היא יום ז' (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהוא יום ז' שנקרא ארץ אתרוג (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ זה אתרוג שבשמאל (שם) וימיני טפחה שמים ג' מינים שבימין:

(כה) ואם אין עם מקלסין למלך איזהו כבודו כו'. כמ"ש (ישעי' מג) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו וזהו כבודו כמ"ש (שם מב) ישימו לה' כבוד ותהלתו באיים יגידו^[ח]ואפשר ג' לשונות אלו צבא ומחנה ועם, רומזין בבי"ע, צבא בבריאה עולם הכסא ושם נאמר יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדי עליו (מלכים א כב), ומחנה ביצירה עולם המלאכים במחנותיהם וכמ"ש מחנה אלקים זה (בראשית לב), ועם בעשי', ושם אמר מקלסין שהקילוס עולה דוקא מעשי':. ובעה"ק חלק הייחוד פ"ח העתיק לשון המאמר בזה בחסרון ע"ש. אבל בילקוט משלי הגי כדהכא [ועי' בסודי רזי (יד.) מאמר זה בתוספת לשון מצורף מאיזו מדרשים אחרים כדרכו לחבר לשון המדרשים יחד.

וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האי קרא ברזא דחכמתא דמהימנותא הוא ורזא דמרכבתא שלימתא ט"ו תיבין דהיינו קחשיב ג' אבות ובין כל אחד ואחד ג' תיבות לפניו וג' תיבות לאחריו כי כן ג' שערים העליונים נחלקין לתלת גו תלת ג' שערים לפניהם ג' שערים לאחריהם והמלך בגדוד באמצע וכן חמה הוא באמצע ג' כוכבים לפניה למעלה ג' כוכבים לאחריה למטה וכן שבת ג' ימים חד בשבא תרי בשבא תלת בשבא לבתר שבתא רביעי בשבא חמישי בשבא ו' בשבא מקמי שבתא וכן בס"א (זכריה ג') ויאמר י"י אל השטן יגער י"י בך השטן ויגער י"י בך הבוחר בירושלים שבין כל שמא גליפא קדישא ג' תיבין ט"ו תיבין ס"א אתוון חותמא דגושפנקא ב"פ מחנה (בראשית לב) ויקרא שם המקום ההוא מחנים כי מחנה מול מחנה היא להם ד' דגלים ד"פ דג"ל בגימטריא מחני"ם תרי גושפנקי דהאי קרא ב"פ מחנה הכי הוי פתח בו' וסיים בד' שהוא חושבן מחני"ם ר"ל ב"פ מחנה וכל אחד כלולה משניהם כי ידוע שד' דגלים כל אחד היה כלול מג' ג' שבטים ולכן מזכיר האבות אחורנית כי ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בג' מדות של אברהם יצחק יעקב בסוד (תהלים נ) אל אלקים י"י דבר ויקרא ארץ והנה יעקב דמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד שהוא עולם הבריאה ואח"כ יצחק שאפרו של יצחק צבור במקום המזבח דלעילא מקום דמשמש שם ההוא נער שומר השער אברהם תיקן נפש (בראשי' יב) אשר עשו בחרן ויצחק רוח ויעקב נשמה ולכן כשהקב"ה זוכר אזי זוכר אותם מלמעלה למטה בסוד (ירמיה ב) ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה הפסיק מתמיה הלא מדת אברהם חסד ויצחק דין ויעקב רחמים ובמידות עליונות אברהם יותר גבוה מיצחק ויצחק יותר גבוה מיעקב ואיך נהפכת שאברהם לא תיקן רק נפש מסיטרא דעשיה ויצחק תיקן רוח ויעקב נשמה והתירוץ שזה בא מצד שאברהם היה קרוב לתרח שהיה עובד ע"ז וכן יצחק אבל יעקב החוט המשולש ז"ש סורי הגפן נכריה כי (הושע י) גפן בוקק גרם זה מצד הזוהמא שהיה בהם ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני בא לזכור זכות אבות אז אני זוכר מקודם זכות יעקב ואח"כ יצחק ואח"כ אברהם אבל משה אמר (שמות לב) זכור לאברהם וגו' ואזלא הא כי הא שדרשתי (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב אמר י"י צבאות ר"ל כשהקב"ה מזכיר זוכר מקדם מדת הכסף שהוא חסד אח"כ מדת הזהב כי כן מלמעלה למטה אבל כשאנו מדברים (שיר א) תורי זה"ב נעשה לך ואח"כ עם נקודת הכסף וכה"א (תהלים קיט) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב תחילה אח"כ כסף וזה במדות העליונות אבל עתה הוא מסדר ג' עולמותבי"ע זוכר יעקב מתחילה ואף שבמדות מתחילה חסד אל ואח"כ יצחק אלקים ואחר כך יעקב י"י כמ"ש יעקב אכן יש י"י במקום הזה כי הקב"ה כשהוא מזכיר מזכיר מתחילה יעקב שחקוק במרכב' ואח"כ האחרים אבל משה כשבא לבקש מלמטה למעלה הוצרך מתחלה להזכיר מה שהוא סמוך לו לעלות הרמתה מדרגא אל דרגא ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני זוכר אזי אני מתחיל מלמטה למעלה כמ"ש בשיר השירים הקב"ה מקלס בניו מן (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים וישראל מן ראשו כתם פז ז"ש והארץ אזכור הקבה מזכיר מן ארץ