פרשנות מצטטת על בראשית לב:טז

לובדקים. אמרי' בפרק במה בהמה (שבת דף נא:) חמרא לובא ומפרש בירושלמי (הל' ג) על שם לובים וכושים במצעדיו (דניאל י״א:מ״ג) ואית דתני ליבדקס אבחטם מהו אבחטם חמר סלק ועיירים עשרה (בראשית ל״ב:ט״ז) תרגום ירושלמי ליבקסין עשרה:

ולא את הלבדקס לגמלים – מרובים השינויים בכתיב של המילה "הלבדקס". בסוגיה בירושלמי: "ולא הליבדקס" (לא ע"ג), ומכולם עולה הפירוש שמפרש הירושלמי "[על]¹¹כך בכ"י רומי. שם ליבוי על שם לובים וכושים". כיוצא בו במשנת שבת: "יוצא הגמל באפסר... ולובדקיס בפרומביא" (פרומביה) (פ"ה מ"א), ואף שם פירש הירושלמי: "על שם לובים" (ז ע"ב). כך אף בבבלי: "ולובדקים – חמרא לובא" (שבת נא ע"ב). החמור הלובי היה מצוי לרוב בארץ ישראל, וסתם חמור נקרא "לובי". הכתוב בבראשית "ועיָרִם עשרה" (לב טז) מתורגם בתרגומי ארץ ישראל, בתרגום יונתן, ירושלמי וניאופיטי: "ולבדקין"¹²בצורות כתיב שונות. , והכתוב "אֹסרי לגפן עירֹה" (בראשית מט יא) נתפרש בבראשית רבה: "גפן שכחה רע אוסרין לה לבדקוס אחד"¹³פרשה צח, עמ' 1258. ראו אפשטיין, מבוא, עמ' 98-97. , וכיוצא באלו במסורות שונות.

עיר. כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב):

ועל עיר. כמו ועירים עשרה (ראשית לב):