פרשנות מצטטת על בראשית לב:יב

וירא בלק את כל אשר עשה ישראל סבא לאמורי עם עשו כששלח לו לעשו עם לבן גרתי שהוא היה בלעם בגלגול שלא הוסיפו לו רק ס' של סטן על מספר שמו הראשון ועיקר תיקונו של יעקב לתקן השכינה שיהיה שורה על ישראל ז"ש לו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה האי קרא ברזא דחכמתא יעקב אמר (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ר"ל שתיקן (תהלים קיט) עת לעשות לי"י השכינה נקראת עת ולבתר דקבילת דכורא אתקריאת עתה בה' בסוד נער נערה ליל לילה מבואר בזוהר פ' בא ז"ש בלק עתה לכה נא ארה לי את העם הזה ובזוהר מפרש ועתה לכה נא ארה לי על מלת כה שצוה ישראל סבא לעשו כה תאמרון לאדוני לעשו שהי' אצלינו חופפת על ראשינו תמיד או על סוד אדני ז"ש לעשו (בראשית לג) יעבור נ"א אדני לפני עבדו כי (שמות לד) ילך אדני בקרבנו וכשישראל בגלות נפרד שם של אדני בסוד (שם ד) שלח נ"א בי"ד תשלח ז"ש האר"י ז"ל שיבואו אותיות נ"א ויתחברו עם אותיות י"ד ז"ש יעקב (בראשית לה) הצילני נ"א מי"ד אחי כי י"ד עשו גורמת כי י"ד על כ"ס י"ה שאין השם שלם ז"ש בלק לכה נ"א ארה לי בזוהר אולי אוכל נכה (שם מד) ידבר נ"א עבדך דבר שהוא הוא המתקן אותיות נ"א עם אותיות י"ד שאמר יוסף לפני זה (שם) האיש אשר נמצא הגביע בידו על סוד י"ד של שם אדני והשיב יהודה אני הוא המנגן בי"ד כי דוד סוד (שמות יז) יד על כס י"ה לכן היה בדוד י"ד מן אברהם ז"ש כי עצום הוא ממנו ר"ל מצותיו ותוקפיה של יד הוא בא ממנו כי דוד בא מן בלק מן עגלון ארה לי מלת לי מורה זיווג הקב"ה עם ישראל (תהלים קך) אל י"י בצרתה ל"י קראתי שיזכיר הקב"ה קידושין של שם עשה למען קדושתך אות למ"ד הוא (משלי יח) מגדל עז שם י"י מגדל הפורח באויר תמונת כ"ו שהוא שם י"י והוא אוה גדולה מכל כ"ב אותיות מורה על הקב"ה י' קטן מכל אותיות (דברים ז) כי אתם המעט הרי שבמלת ל"י מורה זיווג הקב"ה עם ישראל (תהלים כב) ואתה קדוש י"ושב תהלות ישראל ל"כה ארה לי על סוד (בראשית לג) כי יש ל"י כל (שם לב) ויהי ל"י שור וחמור עם תיבת לי נכנעו כל תרין סטרין לפני ישראל כי בזה (שמות יט) והייתם לי סגלה מכל העמים ר"ל קידושין צריכין ידים מוכיחות הרי את מקודשת לי והקב"ה קידש ישראל בתיבת לי (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים במדרש כל מקום שיאמר לי קיים לעולם ז"ש (שמות כה) ויקחו לי תרומה ר"ל בתיבת לי נעשים ישראל קודש לי"י בשעת עגל אמר הקב"ה (שם לב) ועתה הניחה לי שיבטל הקידושין שלהם ומזה למד משה לשבר הלוחות ובטל הקידושין שלהם לולי זה לא היה תקוה לישראל כי היו נידונין כאשת איש ועתה נידונו כפנויה דוד המלך אמר (תהלים כב) כל רואי ילעיגו לי על אינון קידושין (הושע ב) וארשתיך לי באמונה ז"ש בלק לכה ארה לי את העם הזה שמאחר שעם העם הזה יש קידושין עם הקב"ה אולי אוכל לנכות ולבטל הקידושין שלהם לכן נתן בלעם עצה בענין זנות לבטל זיווג הקב"ה עם ישראל ולילך אחר הזנות ולפי דברי הזוהר ע"פ כי ידעתו את אשר תברך מבורך על השכינה הנקראת את (שם לד) אברכה את י"י בכל עת ע"ש ז"ש לכה נא ארה לי את העם הזה ר"ל מדת את היא עם ישראל אולי אוכל נכה וע"פ הזוהר פר' בשלח קודם פ' המן ע"ש ת"ח לא בעי קב"ה למיהב אורייתא לישראל עד דקריבו בהדיה ובמה קריבו בהדיה בגלוי רשימא דא א"ר יהודה לא קריבו ישראל לטורא דסיני עד דאעלו בחולקא דצדיק וזכו ביה מנ"ל (שמות יט) ביום הזה באו מדבר סיני ביום הזה דייקא ז"ש (ישעיה כה) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וכשמכרו ישראל ליוסף הצדיק אתמר (בראשית לז) נסעו מז"ה אח"כ בא משה (שמות יג) ויקח את עצמות יוסף וזה לך האות על ברית קודש שבזה זכו לתורה אח"כ כמ"ש (שם ג) בהוציאך וגו' תעבדון על ההר הזה כשחטאו בעגל נעשו כל ישראל ערלים אמרו (שם לב) כי זה משה האיש (הושע ו) והמה כאדם עברו ברית וכשיצאו ממצרים (שמות יב) והיה הדם לכם לאות אמרו (שם טו) זה אלי ואנוהו ז"ש בלק ארה לי את העם הז"ה דעאלו בברית קדושה שנקרא זה לכן בירך אותם כי מראש צורים על אברהם קדמאה לברית מי מנה עפר יעקב על הערלה שטומנין בעפר ובזה הן עם לבדד ישכון שיש להם חותם המלך לכן נתן בלעם עצה לפגום בברית קודש אמר בלק לכה ארה אר"ה מלשון כמלא אורה וסלו שהיה מלקט עשבין למעבד ביה חרשין והשיב בלעם מה אקוב לא קבה אל שהקב"ה מבטל הכשפים וכ"ת הלא (סנהדרין כ) נקראין כשפים שמכחישין פמליא של מעלה לז"א כי מראש צורים אראנו ר"ל דנפיש זכותייהו הן מצד זכות אבות מראש צורים הן בצד עצמם הן עם לבדד ישכון וכתירצו שם בגמרא על ר' חנינא דנפיש זכותיה שאני וע"ז במסורה ג"פ תחיה (שמות כג) מכשפה לא תחיה והטעם שלא תחיה כל נשמה לפני הכישוף אין כל בריה יכולה לעמוד אבל (קהלת ז) והחכמה תחיה בעליה זכות התורה עומד לפני הכישוף בלק אמר הנה עם יצא ממצרים כשיצאו משם היו באחדות לכן אמר יצא בלשון יחיד אבל עתה והנה כיסה אתעין הארץ שהם (בלשון) רבים בלק שהיה שונא את ישראל וידע שעבר (זכרי' י) בים צרה ופסל מיכה היה עמהם ריבוי אמר הנה עם יצא ממצרים שמיד נעשו ריבוי כשיצאו משם לא אמר והנה מיד רק כשעבר בים צרה עמהם ז"ש (במדבר לא) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם ר"ל אומה מיוחדת אל אחד בראם ומאמינים באחדות כשעוברים בברית נעשו בלשון רבים פרעה אמר (שמות א) הן עם בני ישראל רב אע"פ שהם רבים הן יחידים ז"ש (שם) הבה נתחכמה לו פן ירבה שלא יהיו ישראל מיוחדין ולא יאמינו באל אחד ובלעם שהיה באותו עצה שלח אחריו בלק ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ר"ל אע"פ שהם רב אינם רק איש א' ז"ש הו"א וע"ז השיב בלעם לכה ארה לי יעקב נגד התחלה חומרית ולכה זועמ' ישראל התחלה צוריית נגד התחלה חומרית א' מראש צורים אראנו שהם מיוחדים (ישעי' נא) צור חוצבתם וגו' אל אברהם אביכם וגו' כי אחד קראתיו ומגבעות אשורנו שרה הוא גדרה עצמה מן הערוה וגדרו כל הנשים אחריה אחת היתה ופרסם הכתוב ועל התחלת צירית אמר הן עם כמו שאותיות הן הם מיוחדין בא"ט ב"ח כן הם אחד ז"ש (מלאכי ב) הן אל אחד בראנו על צורה (שם) אב א' לכולנו חומר (שם) מדוע נבגד איש באחיו בגמרא (מעיל' יז) ענין ר' ראובן בן אצטרבילי שגזרו ג' גזירו' שבת מילה נידה שהם דבקות השם נצחיות אחדות מצד שבת דבקות א' הן עם לבדד ישכון בשבת ועל מילה א' מי מנה עפר יעקב ועל נידה שסופרת ז' ימי נקיים ז"ש ומספר רובע ישראל אע"פ שיש להם מספר שמספרין ז' ימי נקיים אפ"ה הם מתרבין לפי שיעקב כל ענינו בבית לבן כשהיה בן צ"א א"ל הקב"ה (בראשית, לא) צ"א מן בית לבן לרמוז על סוד יחוד שם אדני הויה סוד אמ"ן לכן כשנולד יוסף אז כשהיה יעקב בן צ"א לימד ליוסף (שם לז) ב"ן זקוני"ם הו"א לו ס"ת אמ"ן (כי קטן בא לעו"הב משעה שיענה אמן) מלמטה למעלה כשראה בלק מה שעשה ישראל סבא לאמורי שנולד יוסף שהוא סוד אמן (ישעי' כו) צדיק שומר אמונים ובזה נולד שטנו של עשו ועז"א (בראשית לב) הצילני נ"א מ"יד א"חי ר"ת אמ"ן (אשרי ולמה רגשו חד הוא ולכן מזמור אשרי האיש הוא מזמור קי"ב):

וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. רזא עלאה מבואר בהאי קרא איתא בזוהר פ' בראשית דף מ' עמוד קנ"ט בהאי נקודה אבן שתיה מתמן הושתת עלמא ובהאי חב יוסף (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מאי ויפוזו דאזדריקת י' בין י' אצבען ואתפליג לי' סטרין דאזדריקו מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אזדריקו בי' הרוני מלכות א"ל והא שמענא די' בני יעקב הוו א"ל ח"ו אלא בדיוקניהו הוו מאן גרם אבות דהוי דיוקנא דאד"הר דא גרים לון דנעץ צפורניו בקרקע ולא בההיא קומה ודיוקנא דאבות גרים דלא אזדריקת בה (בראשית לט) וינס החוצה ולא בעבירה לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ואילו לא הוי נפקין ישראל מן ימא ואילו קיבלו עונשיה באילין עשרה הרוגי מלכות דהוו עתידין למיפק מיניה י' שבטים בגין דין הוו י' הרוגים לקבל י' שבטים דהוו עתידין למיפק מיניה הוו וחשבין דאינון י' שבטים ונמצא בידו לפי שהזרע יוצאת מתחת צפורני ידו לכן מות יומת מיתה תניינא וז"ס טובה ציפורנו ראשונים מכריסן של אחרונים סוד מופלא חנני בו הש"י שהזרע שיוצא מן ציפורני ידי ראשונים שלא במקומן היא יותר טוב מן הניצוצות דנפקין מבטן מקום הראוי לצאת ובנימין הצדיק היו לו י' בנים אלו שנחסרו מן יוסף הצדיק י' טפות לא הדרי אצלו ואמר עליו (בראשית מד) איש הנמצא הגביע ביד"ו יהיה לי עבד שהוא י' מאותן ניצוצות לכן (שם) ואתם עלו לשלום אל אביכם בזכותו נקרע הים (תהלים סח) שם בנימין צעיר רד ים בזכותו ולכן אתמר (שם קיד) הים ראה וינס מלפני אלקי יעקב ולפי שדיוקנא של יעקב גרמה שלא יבא לזונה ולכן על הים אתמר וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא כי הוא הגורם לבקע הים וזה פלפול יעקב ויוסף (בראשית עה) ועתה שני בניך הנולדים לך עד בואי אליך מצרימ' ר"ל שהוכרח יעקב לבא למצרים בדיוקנא וזה גרם שיצאו י' ונשתיירו ב' אלו לי הם לכן הם שלי ולא שלך כמ"ש יוסף (שם) בני הם אשר נתן לי אלקים ב' ז"ה ר"ל ב' שנים מן (שם ה) ז"ה ספר תולדות האדם שהיה ראוי יוסף להוליד שהיה בן זקונים זיו איקונים דומה לאביוכמו שיעקב דיוקנא דאדם כן יוסף או שרמז כאן ענין העגל שנעשה ע"י יונוס וימברוס בנוי דבלעם שכתב רשב"י שעיקר תערומת שמתרעם הכתוב על אהרן שעשה העגל (שמות לב) ויקח מי"דם שלקח מידם ולא ביטל כשפים שלהם והרים אותם מעל הארץ אז צווח רוח הקודש (משלי יא) י"ד ליד לא ינקה רע וארז"ל שאותו ט"ס שזרק משה לים שהיה כתוב עליו עלה שור ומצאו מיכה וזה היה פסל מיכה נמצא שמה שמכרו ליוסף למצרים (בראשית נ) ויישם בארון במצרים זה גרם כישוף של יוחני וממרא ז"ש וגונב איש ומכרו זה גרם אח"כ עון עגל ונמצא בי"דו אח"כ שיד ליד לא ינקה רע לכן מות יומת בכל דור ודור פקודה מן אותו עון (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו עמלק כינס כל הנחשלים (שמות יז) ויאמר כי יד על כס יה ששלח יד על כס י"ה שהוא סוד ברית כי ישראל היו אז ברפידים רפוי ידים ויעקב התפלל (בראשית לב) הצילני נא מי"ד אחי ששלח ידו בברית קודש ולפי שישראל במכירתם את הצדיק שלחו ידם בשלומיו חלל בריתו לכן מות יומת על הים שראה ארונו של יוסף שהיה נאמן בבריתו אז (שמות יד) וירא ישראל את הי"ד הגדולה וייראו את י"י (ישעיה סג) בוקע מים מפניהם ובזמן עגל שקלקלו בא הים לשטפם עד שראה את משה וישלך שתי לוחות משתי ידיו לכפר על ויקח מידם של סיטרא אחרא:

ויפקדם בטלאים. אמר לכל אחד ואחד, שיקח טלה מצאנו של מלך, ואחר כך מנה את הטלאים, לפי שאסור למנות את ישראל, שנאמר בם (בראשית לב יב): לא יספר מרוב: