וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
מדרש בחדוש
ועל הראשונה אומר כי הנה אאע"ה גדול היה בעיניו ית' יותר מכל באי העולם מיום שנברא עדיין ולרוב חבתו אצלו ייחד הוא ית' שמו עליו והוא הראשון שנ' בו שהוא אלקיו וקראו אוהבו כמו שנ' זרע אברהם אוהבי ולפי זה יש לתמוה איך בשעת חדוה שהוא יתברך בישרו וא"ל לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך ושמתי את זרעך ככוכבי השמי' צעורי קא מצער ליה בגזור עליה' שעבוד ועינוי ארבע מאות שנה בלי ידיעת סבה אליו:
כלי יקר
וְדִמְיוֹן הַחוֹל הוּא מוֹרֶה עַל הַזְּמַן שֶׁהָאֻמּוֹת קָמִים עַל יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם וְלֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כְּמוֹ הַגַּלִּים הַמִּתְנַשְּׂאִים כְּאִלּוּ רָצוּ לִשְׁטוֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֶל הַחוֹל הֵם נִשְׁבָּרִים. כָּךְ בָּאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב ח) ״כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ״. אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כִּי שָׁם נָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, לְכָךְ קְרָאָם ״מִשְׁבָּרֶיךָ״. לְכָךְ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל זֶה הַשּׁוֹבֵר הַגַּלִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבוֹר אֶת הַחוֹל, כִּי הַחוֹל הוּא חֹק וּגְבוּל הַיָּם. כָּךְ לֹא יוּכְלוּ הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, אָמַר יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב יג) ״וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. לָמָּה זָכַר דַּוְקָא הַבְטָחַת הַחוֹל וְלֹא הִזְכִּיר הַכּוֹכָבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּרְתֵּי לְטֵבוּתָא, הָרִבּוּי וְהַגְּדוּלָּה? גַּם לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן רִבּוּי, אֶלָּא ״וְשַׂמְתִּי זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁזֶּה הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּךְ לֹא יוּכַל עֵשָׂו לְהַזִּיקוֹ. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּיר דַּוְקָא הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. וְכִי אֵין חוֹל אַחֵר בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא שׁוֹבֵר הַגַּלִּים כָּאָמוּר, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם״. ״וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו״ – מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי לֹא זוֹ שֶׁיִּהְיוּ כַּחוֹל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם הַגַּלִּים, דְּהַיְנוּ הַשּׂוֹנְאִים, אֶלָּא אַף זוֹ, שֶׁהֵמָּה יִרְשׁוּ שַׁעַר אוֹיְבֵיהֶם וְיוּכְלוּ לָהֶם.
אבן עזרא
כמעותיו. כמעות הים, והנה הזכיר הגלים והחול, ומלת כמעותיו רמז למעי הדגים: