פרשנות מצטטת על בראשית לב:כט

התהלך לפני. לפי וגו' נתוספה ה"א על שמו ונעשה שלם ותמים למספר רמ"ח איברים שבאדם. וכן מסיק בשלהי פרק רביעי דנדרים אמר רמי בר' אבא כתיב אברם וכתיב אברהם בתחלה המליכו הקב"ה על רמ"ג איברים ולבסוף על רמ"ח ואלו הן שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה ובא וראה כמה גדול כח של מילה כדאיתא בפרק רביעי דנדרים ואיתמר במכילתא מה שאין קורא הכתוב אברהם ושרה בשמם אחר שנשתנה כמו שמצינו ביעקב שנקרא יעקב אחר שקראו הקב"ה ישראל מפני ששמם של אברהם ושרה הראשון לא נתעקר לגמרי אך נתוספה אות אחת של ה' על שמם ולתקן השם ומכוין שנתקן נשתקע הראשון. אבל יעקב נקרא לו שם חדש והשם הראשון לא זז ממקומו. ועוד אמרו שלכך לא נשתנה שמו של יצחק מפני שלא נקרא לו שם אלא מפי הגבורה שנא' וקראת את שמו יצחק:

למעלה מן האדם ברא מלאכי השרת כו׳. נ״ב ויש מעלה לאדם על מלאכים שעושה פירות ומרבה ישוב על אדמה שוממה ומוסיף כמעט מחדש כעין בריות בשכלו ולא עוד אלא שכובש את המלאך כמ״ש וישר אל מלאך ויוכל [הושע יב] כי שרית וגו׳ [בראשית לב]. וכופה יצרו הרע ומחזירו למוטב משא״כ במלאכים. וזה מחמת שהוא גם הוא מלאך ודאי. נשמה קדושה וטהורה גבוהה היא ממלאך שנמסר לו לשרתו כמש״ה [תהלים נא] כי מלאכיו יצוה לך. עם שיש חילוק גם במלאכים. להם מדרגות גבוהות זה על זה עמ״ש בסולם בס״ד:

רש"י ד"ה יעקב יעקב, לשון חיבה. וקשה לי שאין רש"י מנסה לפרש את עצם השימוש בשם יעקב במקום ישראל הבא אמנם ברישא של פס' זה, והרי למעלה (לב, כט) נאמר "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל". (פ' ויגש תשמ"ג) ורמב"ן כתב: קראו יעקב לרמוז כי עתה לא ישור עם אלהים ועם אנשים ויוכל (ע"פ לב, כט), אבל יהיה בבית עבדים עד שיעלנו גם עלה, כי מעתה הגלות תתחיל בו.