וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
ברכת אשר
"...ויהי כי זקן יצחק... לא ידעתי יום מותי". אבל המשיך לחיות עוד למעלה משבעים שנה, שהרי עתה בן קכ"ג שנה היה, ראה רש"י (פס' ב ד"ה לא ידעתי יום מותי) ונפטר בגיל מאה ושמונים (לה, כח). (פ' תולדות תשס"א)
רש"י
לא ידעתי יום מותי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אִם מַגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶן וְחָמֵשׁ לְאַחַר כֵּן; וְיִצְחָק הָיָה בֶּן קכ"ג, אָמַר שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ וְהִיא מֵתָה בַּת קכ"ז וַהֲרֵינִי בֶן ה' שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ; לְפִיכָךְ לא ידעתי יום מותי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אַבָּא:
אבן עזרא
והנה טעם ויפגשהו, שבא חולי על משה מהשם שלא עלה על לבו, וזהו ויבקש המיתו אם לא יומל בנו, ובעבור שאחזתו רעדה לא יוכל הוא למולו ומלה אותו צפורה, כי הוא גלה לה זה הסוד ואל תתמה בעבור שהוא כתוב ויפגשהו ד' כי מלאך ד' הוא, וכמוהו "וד' הולך לפניהם יומם" (למטה יג כא) ושם כתוב "ויסע מלאך האלהים" (שם יד יט) ורב שמואל בן חפני אמר, חלילה להיות השם מבקש להמית משה שהולך בשלחותו להוציא עמו רק בקש להמית אליעזר, והוא סימן ויפגשהו גם המיתו ואחרי כן פי' שהוא אליעזר, על כן כתוב את ערלת בנה, ולא הזכירו בתחלה כי עוד לא נקרא שמו, וכמוהו "ויהי בלדתה ויתן יד" (ברא' לה כח):