פרשנות מצטטת על בראשית לו:טו

בת ענה בת צבעון. והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון גם שם בנו ענה, על כן יאמר כי האב והבן או שני האחים, שכבו אשה אחת, והנולדים לא נודעו בן מי הם, ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה להפריש בין ענה ובין ענה, וי"א כי יש קרח בן עדה ויש קרח בן אהליבמה והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה והוא אחד והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז שהיה דר עמהם גם יתכן שמתה אמו כי הוא הקטן מבני אהליבמה, וגדלה עדה את קרח עם בניה, ונכתב עליו שהוא מבניה כמו בני מיכל ויהי לה לבן, וכן נכתב על עמלק מבני עדה בעבור שהוא בן שפחת בעלה,

ועשו וי"ז בניו ובני בניו. ר"ל עשו עם בניו ובני בניו הם י"ז. כיצד בני אליפז הרי שמונה עם אליפז ועשו. ואלו הן (בראשית ל״ו:י״א) בני אליפז. תימן. אומר. צפו. וגעתם. וקנז. ובד"ה א' א' כתיב עוד. ותמנע. ועמלק. הרי ששה חוץ תמנע שתמנע לא חשיב שהיא היתה בת וכאמור לקמן. ועוד קרח שחשיב (בראשית ל״ו:ט״ו) פסוק ט"ז בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלף אומר אלוף צפו אלוף קנז אלוף קרח אלף געתם אלוף עמלק. הרי שבעה בני אליפז. ואליפז ועשו הרי תשעה. ורעואל בן עשו עם ד' בניו. הרי חמשה. ובני עשו שהיו מאשה אחרת שלשה יעוש ויעלם וקרח. ושני קרח היו אחד מבני עשו ואחד מבני אליפז. כן פרש"י סוטה י"ג הרי י"ז. וי"א אלופים שחושב בסוף הרי נ"ז:

וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִקְפִּיד בְּכָל הָאֲחֵרִים לְהוֹדִיעַ שֵׁם הָאֵם דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר פב יד) כִּי זֶה לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לְהִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ, שֶׁהֲרֵי תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ו:י"ב). וְיִתָּכֵן כִּי בְּנֵי אֱלִיפַז הַחֲמִשָּׁה הָיוּ יְדוּעִים לוֹ כִּי הוֹלִידָם מִנָּשָׁיו, וַעֲמָלֵק בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ בֶּן פִּלֶגֶשׁ לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם בְּאֶחָיו, וְהָיָה נִכְלָל עִם בְּנֵי עֵשָׂו בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ מִזַּרְעוֹ. וְהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי אִמּוֹ פְּלוֹנִית אֲשֶׁר הוּא נוֹדַע לָהּ יְלָדַתּוּ לֶאֱלִיפַז, אֲבָל אֵינֶנּוּ בִּכְלַל בְּנֵי עֵשָׂו וְלֹא יוֹשֵׁב עִמָּהֶם בְּהַר שֵׂעִיר, כִּי בִּבְנֵי הַגְּבִירוֹת יִקָּרֵא לוֹ זֶרַע וְלֹא בְּבֶן הַפִּילֶגֶשׁ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן אָמָה עִם בָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נִצְטַוִּינוּ בִּבְנֵי עֵשָׂו שֶׁלֹּא נְתַעֵב אוֹתָם (דברים כג ח) וְלֹא נִקַּח אֶת אַרְצָם (שם ב ה), וְהֵם כָּל בָּנָיו הַיְּדוּעִים לוֹ הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר כִּי הֵם הַנִּקְרָאִים אֱדוֹם עַל שְׁמוֹ, אֲבָל בֶּן הַפִּילֶגֶשׁ אֵינוֹ בִּכְלַל בְּנֵי עֵשָׂו וְלֹא עִמָּהֶם בְּאַרְצָם, וְנִצְטַוִּינוּ בּוֹ בְּהֶפֶךְ, לְתַעֵב אוֹתוֹ וְלִמְחוֹת אֶת שְׁמוֹ. וְכָתַב רַשִׁ"י עוֹד, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א א לו) מוֹנֶה תִּמְנַע בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר הַחוֹרִי וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה הָיְתָה פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית ל"ו:כ"ב), וְלֹא מְנָאָהּ מִבְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב. וְאֵין דַּעְתִּי סוֹבֶלֶת זֶה, כִּי הָיָה רָאוּי לוֹמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים "וְתִמְנַע בִּתּוֹ", וְלָמָּה יִמְנֶה הָאִשָּׁה בַּבָּנִים, אוּלַי לֹא יַקְפִּיד הַכָּתוּב בְּכָךְ בַּדָּבָר הַיָּדוּעַ, כִּי מָצִינוּ שָׁם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ה כט) "וּבְנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא" וְגוֹמֵר, וְאִם כֵּן רָאוּי שֶׁנֹּאמַר כִּי תִּמְנַע זֹאת הִיא בַּת אֱלִיפַז אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אֵשֶׁת שֵׂעִיר הַחוֹרִי אַחֲרֵי מוֹת אִישָׁהּ, וְהָיְתָה אֲחוֹת לוֹטָן מִן הָאֵם, וּנְשָׂאָהּ אֱלִיפַז לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁהַגּוֹי מֻתָּר בְּבִתּוֹ. אוֹ נֹאמַר עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כִּי תִּמְנַע הַנִּזְכָּר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא תִּמְנַע הָאַלּוּף הַנִּזְכָּר לְמַטָּה (בראשית ל"ו:מ') שֶׁנִּמְנָה שָׁם מִבְּנֵי אֱלִיפַז, כַּאֲשֶׁר נִמְנָה קֹרַח וְהוּא בֶּן אָהֳלִיבָמָה, כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ מַמְזֵרִים, נוֹלְדוּ מֵאֶחָד וְנִמְנִים עִם בְּנֵי הָאַחֵר, כִּי רָחוֹק שֶׁיִּמְנֶה הָאִשָּׁה בֵּין הַבָּנִים בְּתוֹכָם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵשׁ לַחְשֹׁב בּוֹ כִּי תִּמְנַע פִּילֶגֶשׁ אֱלִיפַז אַחֲרֵי לִדְתָּהּ אֶת עֲמָלֵק יָלְדָה בֵּן וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ וַתָּמָת, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ תִּמְנַע בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמָהּ, וְאָבִיו אֱלִיפַז קָרָא לוֹ קֹרַח, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַבֵּן הַזֶּה לְתִמְנַע אִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ, כִּי הַכַּוָּנָה הָיְתָה לִמְנוֹת עֲמָלֵק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל בְּנֵי אֱלִיפַז שִׁבְעָה הָיוּ, וּמָנָה הַכָּתוּב הָאַלּוּפִים דֶּרֶךְ מַעֲלָתָם, עַל כֵּן הִקְדִּים קְנַז וְקֹרַח לְגַעְתָּם. וַאֲנִי עוֹד סוֹבֵר בַּכָּתוּב הַזֶּה מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת (מדה יא) שֶׁהָאַגָּדָה נִדְרֶשֶׁת, אָמְרוּ, סָדוּר הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת אֶלָּא שֶׁנֶּחֱלַק, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב ל יח) "כִּי מַרְבִּית הָעָם" וְכוּ', וְגַם רוֹדְפֵי הַפְּשָׁט יֹאמְרוּ כֵּן בִּפְסוּקִים אֲחֵרִים, וְכֵן זֶה יֹאמַר "בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז וְתִמְנַע", וְחָזַר וְאָמַר "הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק", וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם הַפִּילֶגֶשׁ, וְהָאֱמֶת שֶׁהִיא אֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְהִיא הַסִּבָּה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שְׁמָהּ, כִּי לֹא רָצָה לֵאמֹר שְׁנֵי פְּעָמִים "וְתִמְנַע" לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. וְהִנֵּה בְּנֵי אֱלִיפַז שִׁבְעָה וְהֵם הָאַלּוּפִים הַנִּזְכָּרִים לוֹ, אֲבָל הֶחֱלִיפוּ שֵׁם זֶה הַקָּטָן בַּעֲבוּר הֱיוֹת שְׁמוֹ כְּשֵׁם הַפִּילֶגֶשׁ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב כִּבְנָהּ, וּקְרָאוּהוּ קֹרַח בַּעֲלוֹתוֹ לְמַעֲלַת אַלּוּף. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ו:ב'), כִּי קֹרַח בֶּן אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו הוּא נִמְנֶה פַּעֲמַיִם, כִּי הוּא הַקָּטָן מִבְּנֵי אָהֳלִיבָמָה, וְגִדַּלְתּוֹ עָדָה, וְכֵן בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין יט). וְעַל דַּעַת הַזּוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים כִּי תִּמְנַע יָלְדָה עֲמָלֵק, שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּרוֹ וּלְתִמְנַע עֲמָלֵק, וְחִסְּרוֹ הַלָּמֶ"ד כְּדֶרֶךְ "וּשְׁנֵי שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל" (שמואל ב ד ב), לְבֶן שָׁאוּל. וְהַנָּכוֹן מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי בּוֹ, וְטַעַם "אֵלֶּה בְּנֵי עֵדָה" עַל הָרֹב, כִּי עֲמָלֵק אֵינֶנּוּ בְּנָהּ, וְכֵן "אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם" (בראשית ל"ה:כ"ו), אֵינוֹ עַל בִּנְיָמִין: