פרשנות מצטטת על בראשית לו:לב

ארץ בני עמו. והם ארמים וכן מפתור ארם נהרים ובדרש שבלעם הוא בלע כי זה ארמי ואם בעבור בעור אביו הנה בן אחשורוש קודם אחשורוש רק הם שנים:

8) על איזה ר׳ יצחק כיון הח׳ ז״ל? י״א שהוא ר׳ יצחק ישוש הספרדי, ובסוף פ׳ וישלח (ברא׳ לו לב) קראוהו היצחקי המהביל וחלק עליו, ועיין בפי׳ הח׳ ז״ל (הושע א א) ״היצחקי דבר סרה בספרו״ ושם ״והיצחקי אמר שלקח אשת זנונים, וזה המוכה בסנורים״ וכו׳, וכן בסוף ס׳ איוב (איוב מב טז) ״בכאן טעה יצחק המהביל״, ועיין בסוף ס׳ צחות שכתב עליו ״וספרו ראוי להשרף״ וכן בספרו (השם שער ב) ובספרו (שפה ברורה דף ט ב), ובתחילת פירושו לדניאל כתב הח׳ ז״ל עליו ״ומפרש גדול היה בספרד והוא פי׳ ספרים בדקדוק וכו׳, והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב״ והנה יש להשיב ע״ז, כי בכל מקום אשר יזכיר הח׳ ז״ל את היצחקי, חרפו וגדפו אותו ואת ספריו, אבל את ר׳ יצחק בן ישוש הזכיר תמיד דרך כבוד, וכן בראש ס׳ מאזנים הזכירו בין זקני לה״ק, וכתב עליו ״ור׳ יצחק בן ישוש הספרדי ממדינת טוליטולא עשה ס׳ הצירופים״ ולא הזכירו לגנאי, וי״א שהוא הרופא ר׳ יצחק בן שלמה הישראלי שחבר מאמר ״ישרצו המים״ ומקצת ממנו נדפס בס׳ ״התחיה״ לרש״ז (ח״א צד לט) והשערה קרובה שהוא עצמו דונש בן תמים בן דורו של ר׳ סעדיה גאון, נפטר ד׳, תרצ״ב, בן מאה שנה ויותר וחיבר ס׳ התכונה, ופי׳ ג״כ ס׳ יצירה (נזכר בשו״ת הרשב״א סי׳ תי״ח) והח׳ שד״ל קנה לו פי׳ זה על ס׳ יצירה, ושם המחבר נקרא עליו ״דונש בן תמים״, וא״כ הוא הנקרא ״אדונים בן תמים הבבלי״, ועתה יצא לאור הפי׳ הנ״ל על ס׳ יצירה לאבוסהאל דונש בן תמים ע״י הרב ר׳ מנשה גראסבערג מטרעסטינא (לונדון תרס״ב), ואם כי גם אותו הזכירו הח׳ ז״ל בראש ס׳ מאזנים בין זקני לה״ק (עיין כ״ח מחברת שמינית צד 69-67), וסעד לזה (עיין ״ציון״ תר״א חדש כסליו) מה שכתב הח׳ ד״ר קרמולי, שבהיותו בפאריז מצא בבית אוצר הספרים אשר למלך בקבוצת הכתבי יד פירוש על סדר בראשית מתחיל ״אלה דברי החכם, תלמיד חכם ר׳ חסדאי ע״ה בשטת יצחק הישראלי החכם והרופא״ ובסופו כתוב ״מדברי יצחק הישראלי למדים ונעורים על דברינו זה, כי פי׳ קצת מן הפסוקים הנזכרים על דרך הפירוש אשר פירשנו, וכדאי הוא ללמוד ממנו, כי היה חרם בתורה ובחכמה השבעה, ונקרא פילוסוף בפי כל החכמים אשר הי׳ בדורו, ואשר קמו תחתיו בני תורה וחוצה לה, ולא כדברי ״אבן עזרא״, שקראו מבהיל, כי כל ספריו הי׳ מקובלים לחכמים, ומהם הי׳ מביאים ראיותיהם״, וע״ז העיר הח׳ ד״ד קרמולי וכתב ״ושמחתי מאוד, כי מתוך הדברים האלו ברור כשמש, שזה רב יצחק אשר הראב״ע קם להלחם בו, וקוראו מבהיל הוא הרופא המהולל יצחק בן שלמה הישראלי בן דורו של ר׳ סעדיה גאון״, ועיין קרני אור (ברא׳ כ ב) הערה ד.

כי לא דבר רק הוא מכם. לֹא לְחִנָּם אַתֶּם יְגֵעִים בָּהּ, כִּי הַרְבֵּה שָׂכָר תָּלוּי בָּהּ, כי הוא חייכם; דָּ"אַ — אֵין לְךָ דָבָר רֵיקָן בַּתּוֹרָה שֶׁאִם תִּדְרְשֶׁנּוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַתַּן שָׂכָר, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית ל"ו) "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ וְגוֹ'", לְפִי שֶׁאָמְרָה אֵינִי כְדַאי לִהְיוֹת לוֹ אִשָּׁה הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִילַגְשׁוֹ, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהָיוּ שִׁלְטוֹנִים וּמְלָכִים מִתְאַוִּים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ (ספרי):