וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃
אור החיים
וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה כ,ד) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּלָק מִנְּסִיכֵי מִדְיָן הָיָה, אֶלָּא שֶׁמֵחֲמַת פַּחַד יִשְׂרָאֵל עֲשָׂאוּהוּ מוֹאָב מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מֵעַתָּה בְּמַאֲמַר ״וַיַּרְא בָּלָק״ גִּלָּה הַפָּסוּק פַּחַד וּמוֹרָא מִדְיָן, כִּי אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב הָיָה גָּדוֹל נְסִיכָם שֶׁל מִדְיָן. וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ הַמּוֹרָא, מוּבָן הוּא בְּזִכְרוֹן מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי שֶׁהֵם תּוֹקֶף כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהִזְכִּיר אַחַר כָּךְ מְגוֹר מוֹאָב גַּם כֵּן, דִּכְתִיב ״וַיָּגָר מוֹאָב״, וּמֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵי מוֹרָאִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וַיֹּאמֶר מוֹאָב לְזִקְנֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא הַמּוֹאָבִים נִלְחָמִים עִם הַמִּדְיָנִים, דִּכְתִיב: ״הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב״ (בראשית לו:לה), וְשִׂנְאָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם, מָשָׁל לִשְׁנֵי כְּלָבִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם פָּחֲדוּ. וְטַעַם הַכְנָעָתָם שֶׁל מוֹאָב שֶׁקִּבְּלוּ מִנְּסִיכֵי מִדְיָן לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְלֹא לְהֵפֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹאָב הָיוּ צְרִיכִין לַעֲצָתָן, לְפִי שֶׁנִּתְגַּדֵּל מֹשֶׁה בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְלָזֶה נִכְנְעוּ לָהֶם וְהִמְלִיכוּ נְסִיכָם.
רש"י
אל זקני מדין. וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב" (בראשית ל"ו), שֶׁבָּאוּ מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה? אֶלָּא מִיִּרְאָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם; וּמָה רָאָה מוֹאָב לִטֹּל עֵצָה מִמִּדְיָן? כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִים שֶׁלֹּא כְמִנְהַג הָעוֹלָם, אָמְרוּ מַנְהִיגָם שֶׁל אֵלּוּ בְּמִדְיָן נִתְגַּדֵּל, נִשְׁאַל מֵהֶם מַה מִּדָּתוֹ, אָמְרוּ לָהֶם אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו, אָמְרוּ, אַף אָנוּ נָבֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו (תנחומא):
חזקוני
ויאמר מואב אל זקני מדין שהיו שכניהם ובני בריתם כדכתיב המכה את מדין בשדה מואב שבאו בני מדין לעזור את מואב והכם הדד בן בדד.