פרשנות מצטטת על בראשית לח:טז

ויהי בעת ההוא. אין זה העת כאשר נמכר יוסף רק קודם המכרו, וכמוהו "משם נסעו הגדגדה" (דבר' יוד ז), "בעת ההיא הבדיל ד' את שבט הלוי" (שם שם ח), ושבט הלוי נבחר בשנה השנית, ונסעו אל גדגד בשנת הארבעים, ובמקומו אפרשנו ולמה הזכיר הכתוב זאת הפרשה במקום הזה והיה ראוי להיות אחר והמדנים מכרו אותו פרשת "ויוסף הורד מצרימה", להפריש בין מעשה יוסף בדבר אשת אדוניו, למעשה אחיו, והוצרכתי לפי' הזה, בעבור שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו במצרים רק כ"ב שנה והנה נולד אונן שהוא שני לבני יהודה, וגדל עד שהיה לו זרע וזה לא ימצא פחות מי"ב שנה, ועוד וירבו הימים, גם הרתה תמר והולידה פרץ והוא בא אל מצרים ויש לו שני בנים, ואל יקשה עליך דבר בצלאל כי בגעתי אל מקומו אפרשנו:

ומלת הבה כמו תנה ושרשו יהב והעד "השלך על ד' יהבך" (תהלים נה כג) ובעבור שידברו בה הרבה תמצא כן לשון רבים, "הבה נתחכמה" (שמות א, י) גם לנקבה "הבה נא אבוא אליך" (בראשית, לח, טז),

הבה. הבה את אשתי (ברא' כט כא) לשון זכר, והוא הנכון כמו לכה נא עמנו ולנקבה הבי המטפחת (רות ג' טו), לכי ובאי (מ"א א יג), בעבור שידברו במלות האלה הרבה, יאמרו הבה נרדה (ברא' יא) ולנקבה הבה נא אבוא אליך (שם לח טז) כמו "לכה נשקה את אבינו יין" (שם יט לב):