פרשנות מצטטת על בראשית ל:ז

וּמַה שֶׁתִּמְצָא שֶׁמַּזְכִּיר הַכָּתוּב (בראשית ל:ז) אַחַר כָּךְ ״בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה שִׁפְחַת רָחֵל. גַּם יְכַוֵּן הַכָּתוּב שָׁם לְהַזְכִּיר שֶׁבַח הַצִּדְקוּת שֶׁנָּתְנוּ הָאִמָּהוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לְטָעוּת, שֶׁסָּמַךְ הֱיוֹת הַדָּבָר מְבֹאָר בַּכְּתוּבִים הַקּוֹדְמִים, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (בראשית לז:ב).

וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לִדְבָרֵינוּ הוּא מַה שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה (בראשית כ״א:י״ג) ״וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה״, הֲרֵי שֶׁקְּרָאָהּ אָמָה וּקְרָאוֹ בְּנָהּ וְלֹא בְּנוֹ. כִּי תִמְצָא בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת בִּלְהָה וְזִלְפָּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהֶם ״וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן״ (בראשית ל׳:ה׳), וְכֵן אָמַר בַּשֵּׁנִי ״בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב״, וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁי אָמַר ״וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן״, וְכֵן בָּרְבִיעִי אָמַר ״בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב״. הֲרֵי שֶׁבְּכֻלָּן דִּקְדֵּק לְכַנּוֹתָם בְּשֵׁם בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי נִשְׁתַּחְרְרוּ, וְכָאן אָמַר ה׳ לְהֵפֶךְ ״בֶּן הָאָמָה״, וְאָמַר לוֹ עוֹד ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כ״א:י״ב).

ויש מהקדמונים שאמרו כי חור היה בעלה של מרים הנביאה ולא ידענו מי הוא וכתוב בדברי יחיד שהוא בן כלב בן יפונה, וחור אבי אורי שהיה אבי בצלאל, ובעבור שאמר כלב, בן ארבעים שנה אנכי (יהושע יד ז) הנה נמצא בצלאל בעשותו המשכן בן שלש עשרה שנים וזה רחוק מאוד, ואני אתן לך ראיות שלא זה הדרך, ולא זאת העיר, רק מה שהעתיקו קדמונינו ז"ל על הביאה, הוא אמת מדברי קבלה ואין צורך לראיה מהכתוב, ועתה שים לבך, דע כי חצרון בן פרץ הוליד בנים כלובי וירחמאל, וזה כלובי יקרא כלב, וכן כתוב כלב בן חצרון (דה"א ב יח) ועוד וכלב אחי ירחמאל, והוצרך הכתוב לומר כן להפריש בין כלב בן חצרון, ובין כלב בן יפונה, בעבור היות שניהם משבט אחד, ודרש שפנה עצמו מהמרגלים דרש הוא, הלא תראה כי בֶן בשלש נקודות בעבור שהוא סמוך, ותלד בֵן שני (ברא' ל ז) בשתי נקודות כי שני תואר הוא, ואיך יקרא האב על המעשה שיעשה הבן רק זה כלב הנשיא הוא בן יפונה, ויפונה בן קנז, על כן נקרא הקנזי (במד' לב יב),, ויש שואלים למה לא הזכיר הכתוב יחוסו, א"כ למה לא נכתב יחוסי כל הנביאים, הלא תראה, כי שמות בני כלב בן יפונה, ושמות בני בניו אינם כשמות בני כלב בן חצרון, והנה בצלאל רביעי ליורדי מצרים והראיה הגמורה שכלב בן חצרון אינו כלב בן יפונה, שאמר הכתוב כי כלב בן חצרון היתה לו אשה ושמה עזובה וכאשר מתה לקח אשה אחרת והוליד ממנה חור, וחור הוליד את אורי, ואורי הוליד את בצלאל, ואמר אחר כן, ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה, והוא בן ששים שנה וזה לא יתכן, כי אם היה כלב בן הנשיא בן חצרון, וחצרון היה מיורדי מצרים, וכן כתוב, ויהיו בני פרץ חצרון וחמול (ברא' מו יב דה"א ב ה), ואבותינו ישבו במצרים מאתים שנה ועשר שנים, והנה כאשר תחבר ארבעים שנה שהם שנות כלב הנשיא בלכתו עם המרגלים בשנה השנית לצאתם ממצרים, הנה הולידו חצרון והוא בן מאה ושבעים שנה והכתוב אמר כי אחר שלקח כלב את אפרת והוליד כלב שהוא על דרךְ הדרש כלב הנשיא אמר על חצרון שהיה בן ששים שנה, ובימי אברהם היה לתימה, הלבן מאה יולד (ברא' יז יז) ואלו היה הפלא הזה שיוליד בימי משה חצרון והוא בן מאה ושבעים שנה, היה כתוב בתורה, והנה העד הנאמן ספר דברי הימים ויאמר הגאון כי טעם בעל דברים שלא ידעו השרים הנזכרים בפרשת וישמע וזה לא יתכן כאשר פירשתי כי יתרו לא בא עד אחר מתן תורה:

כי גם זה. נוֹסַף לְךָ עַל יוֹסֵף; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְאוֹמָה יְתֵרָה: