וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
אבן עזרא
שלשה ירחים. י"א כי בחודש השביעי מתחלת ההריון נולד גם זה דרש כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרתה האשה, ולפי דעתי כי הכתוב ספר החדשים שיכלה להצפינו, כי אין כח באדם לראות באשה מתי תלד, כי רחוק הוא שהוא נולד בחודש השביעי מתחלת ההריון כי הנולדים ככה הם קצרי קומה ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עשר, כי רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים, והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה, והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים, וחמשה פעמים נסיתיו גם אני, כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון, היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד והנה המעמד הקוצב הם רנ"ט ימים ושליש יום והאמצעי רע"ג והגדול שהוא הארוך רפ"ז, וחכמי המולדות יודו כן, ואין טענה מהשבטים, כי להיותם על הסדר איננה ראיה, כי הרבה כאלה בתורה, על כן יתכן שרחל נתנה שפחתה ליעקב בלדת שמעון, גם נולד יששכר קודם אשר, ודינה בבטן אחת נולדה עם זבלון, על כן מלת "ואחר ילדה בת" (ברא' ל כא) כמו ואחרי כן יצא אחיו (שם כה), שלא זכר ותהר לכל אחד, גם לתקפות הימים (ש"א א כ) שלש הי':
הטור הארוך
ושאול בן הכנענית. פי' ר' אברהם כתב עליו בן הכנענית לומר שהוא לבד בן כנענית שכל שאר השבטים לא נשאו מבנות כנען. ופירש"י בת דינה שנבעלה. ותימ' איך נשא שמעון אחותו מן האם ולפי המדרש אתי שפיר שעיקר הריון של דינה היה בבטן רחל: