פרשנות מצטטת על בראשית ל:כד

לא יוסף. בס"א כ"י הסמ"ך בחירק אכן בשאר ספרים בצידי וכן יש להוכיח ממסורת דפרשת ויצא על פסוק יסף ה' לי בן אחר וכן כתב רד"ק שהוא בצירי:

"ואחר ילדה בת וגו' – תנן היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שווא. דבי רבי ינאי אמר ביושבת על המשבר היא מתניתא, אמר רבי יודה בר פזי אף היושבת על המשבר יכול הוא להשתנות הה"ד 'הכיוצר הזה לא אוכל' וגו' (ירמיה יח ו). אתיבון והכתיב 'ואחר ילדה בת', אמר להם עיקר ברייתה שלדינה זכר היה, ומתפילת רחל שאמרה יוסף י"י לי בן אחר (בראשית ל כד) נעשת נקבה" (בראשית רבה, פע"ב ו, עמ' 845-844). אם כן, שתי דעות חלוקות במדרש ושתיהן מצמצמות את המשנה. האחת היא שהמשנה מדברת רק בזמן הלידה, אך בזמן ההיריון מותר וראוי להתפלל על מינו של הוולד, והאחרת היא שגם בזמן הלידה עצמה (יושבת על המשבר) מין היילוד יכול להשתנות, והתפילה אינה תפילת שווא. לדעה הראשונה לא ברור האם בזמן ההיריון טרם נקבע סופית מין הוולד או שמא הוא עשוי עוד להשתנות בזכות התפילה. יש להניח שקדמונינו ידעו שהמין של העובר נקבע כבר בזמן ההיריון, אך אולי סברו שבדרך הטבע אין זו עדיין קביעה סופית. לאחר מכן נרמז במדרש שדינה, בתה של לאה, הייתה מלכתחילה בן ונהפכה לבת, מכאן שהמין עשוי להשתנות, ולא נקבע האם השינוי היה בזמן ההיריון (כדעה א) או בזמן שישבה לאה על המשבר.

מגמה שונה עולה מסדרת דיונים בעלי אופי הלכתי-מדרשי. ריכזנו את המימרות בפירושנו לברכות ט, ג, ושם ניסינו לסדרן לפי סדר התפתחות הגיוני פנימי, אולם התיאור הכרונולוגי אינו מוכח. ראינו שהמשנה סבורה שאי אפשר לשנות את מין הוולד, אפילו בתפילה, לאחר תחילת ההיריון. לעומת זאת, במדרש: "ואחר ילדה בת וגו' – תנן: היתה אשתו מעוברת, ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפילת שווא. דבי רבי ינאי אמר: ביושבת על המשבר היא מתניתא. אמר רבי יודה בר פזי: אף היושבת על המשבר יכול הוא להשתנות. הה"ד: 'הכיוצר הזה לא אוכל' וגו' (ירמיה יח, ו). אתיבון, והכתיב: 'ואחר ילדה בת'! אמר להם: עיקר ברייתה שלדינה זכר היה, ומתפילת רחל, שאמרה: יוסף ה' לי בן אחר (בראשית ל, כד), נעשת נקבה" (בראשית רבה עב, ו [עמ' 845-844]). אם כן, שתי דעות חלוקות במדרש, ושתיהן מצמצמות את המשנה. האחת היא שהמשנה עוסקת רק בזמן הלידה, אבל בזמן ההיריון מותר וראוי להתפלל על מינו של הוולד; האחרת היא שגם בזמן הלידה עצמה (יושבת על המשבר) מין היילוד יכול להשתנות, והתפילה אינה תפילת שווא. לדעה הראשונה אין זה ברור אם בזמן ההיריון טרם נקבע סופית מין הוולד או שמא הוא עשוי עוד להשתנות בזכות התפילה. יש להניח שקדמונינו ידעו שמין העובר נקבע כבר בזמן ההיריון, אבל אולי סברו שבדרך הטבע אין זו עדיין קביעה סופית. לאחר מכן נרמז במדרש שדינה, בתה של לאה, הייתה מלכתחילה בן והפכה בת, ומכאן שהמין עשוי להשתנות, ולא נקבע אם השינוי היה בזמן ההיריון (כדעה א) או מאוחר יותר, בזמן שלאה ישבה על המשבר.

נחשתי. מְנַחֵשׁ הָיָה, נִסִּיתִי בְּנִחוּשׁ שֶׁלִּי שֶׁעַל יָדְךָ בָּאָה לִי בְרָכָה; כְּשֶׁבָּאתָ לְכָאן לֹא הָיוּ לִי בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כ״ט:ו׳), אֶפְשַׁר יֵשׁ לוֹ בָנִים וְהוּא שׁוֹלֵחַ בִתּוֹ אֵצֶל הָרוֹעִים? עַכְשָׁיו הָיוּ לוֹ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (שם ל"א):