פרשנות מצטטת על בראשית ל:כז

והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת שלכך הניחו על השלחן והעלים עיניו ממנו כדי לנסותכם לראות אם תגנבוהו. וי״‎מ והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת כי הוא ישאל למנחשים בעבורו כי איש כמוהו יש לו מנחשים ויודעים לגלות גנבות. ופי׳‎ בו בעבורו. ד״‎א הוא לשון אות ודוגמתו נחשתי ויברכני נראה לו בסימן רע כשאבד ממנו כלי חשוב כמותו. ואין לפרשו לשון קסם דגנאי הוא גבי גדול.

והוא נחש ינחש בו. הוא נסה אתכם בו לדעת אם אתם גנבים, כמו "נחשתי" (בראשית ל, כז) וכן "כי נחש ינחש" (בראשית מד טו), וטעמו למה לא פחדתם, כי לנסותכם שמתי גביע הכסף לפניכם, והעלמתי עיני עד שתקחוהו, ויאמר ר' יונה כי פי' "בו" בעבורו, וכן הוא טעמו, והוא ישאל למנחשים בעבורו, גם כי נחש ינחש כי איש כמוני יש לי מנחשים, וי"א כי הגביע היה מצויר ובו היה מסתכל לפני אחיו ואומר זה הוא הגדול וזה נולד אחריו:

מן ארם ינחני בלק וגו' מהררי קדם. ממזרח. ואומר לכה ארה לי יעקב פירש"י ז"ל כמה הוא טפש שטלטלני ממקומי כדי לקלל העם הנקרא חלק ה', ואלמלא הם לא באנו לעולם, שבזכות אברהם בא בלק מלך מואב מזרע לוט, שנאמר (בראשית י״ט:כ״ט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט, ובזכות יעקב באתי אני, שלא היו ללבן בנים מתחלה אלא בנות, שהרי רחל רועה, ומשבא יעקב אצלו זכה לבנים שנאמר (שם לא) וישמע את דברי בני לבן, וכן לבן אמר (שם ל) נחשתי ויברכני ה' בגללך, ואתה אומר לי לקלל את שניהם, נמצינו שנינו כפויי טובה.