פרשנות מצטטת על בראשית ל:ל

"וישמע את דברי בני לבן לאמר" וגו'. ר' דברי רש"י למעלה (ל, כז ד"ה נחשתי) שבני לבן נולדו רק אחר בוא יעקב לפדן־ארם. ואף כי ידעו שהיו מוסרים קורות המשפחה מדור לדור, מסתבר שלא הירבו למסור על מצבים עגומים כמו דלות באמצעים, ועינינו הרואות שכן הדבר עד היום הזה. ור' בהקשר זה גם האמור למעלה (ל, ל).

פרץ גדרו של עולם. כי לא נמצא במקרא לשון פרץ המורה על הריבוי רק במקום שנאמר לגביה לשון ריבוי כמו (בראשית ל, ל) ויפרוץ לרוב ויברך וגו', (שמות א, יב) כן ירבה וכן יפרוץ, ועל כן דרשוהו כאן מלשון הנאמר בו בכל מקום פרצה והריסת גדר ממנהגו של עולם (מהרש"א). ועיין בבא בתרא דף טו, ב:

לרגלו, אחריו, כמו וחמש נערותיה ההולכות לרגלה (ש"א כ"ה מ"ב), וכן ויברך ה' אותך לרגלי (בראשית ל' ל'), אחרַי, כלומר אחר שבאתי אצלך, וכן לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו (חבקוק ג' ה') לרגליו הפך לפניו, וכן בבי"ת צא אתה וכל העם אשר ברגליך (שמות י"א ח'), וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מִגַת (ש"ב ט"ו י"ח), ורא"בע רוז' וגיז' פירשו יקראהו ל' פגישה, כמו וקראהו אסון, וגיז' פירש צדק ל' ישועה ונצחון, בכל מקום שהיה הולך היה הנצחון מזדמן לו; וכל זה לא יתכן, כי לרגלו ענינו לאחריו, ול' קריאה כשענינו פגישה אינו לאחור אלא לפנים, ככל ל' לקראת.