אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃
שפתי חכמים
ותרגומו לא תכסח. והא דלא פירש כתרגומו י"ל שאף הוא לשון מקרא קוצים כסוחים. וכן מצינו בפרשת ויצא חום פירש"י שחום והוא כתרגומו ולמה לא פירש כתרגומו אלא משום שאף הוא לשון משנה שחמתית כו':
ברכת אשר
ור' שפתי חכמים (אות ח) שהבחין בין לעבור את ולעבר ב..., ודומה שהבחנה זו אכן נכונה היא. מעט הפעלים לעבור ב... שבתורה מצדיקים אותו. השוה (להלן ל, לב) "אעבר בכל צאנך", (במדבר כ, יח) "לא תעבר בי", (שם שם, יז) "לא נעבר בשדה ובכרם" וגם (שמואל ב' כ, יד) "ויעבר בכל שטחי ישראל", שבכולם הכוונה למעבר תוך כניסה למקומות רבים, ושלא כמו "ביום אשר תעברו את הירדן" (דברים ג, יח) וכמוהו רבים, שבהם הכוונה לחצייה דווקא. (פ' לך תשנ"ד)
אבן עזרא
וכל שה חום, כבש שחור, והוא שם תואר, כמו פעול, ומשקלו "סוג לב" (משלי יד יד), ומלת הסר משם על דעת מדקדק גדול שם הפועל להסיר משם ואלה שכרי, ופי' ויתן ביד בניו של יעקב, רק וישם דרך שלשת ימים על לבן הוא, וזה הפי' איננו נכון, כי אין ליעקב בן גדול מראובן, ועוד אין לו ז' שנים, וכן פי' הפרשה, הסר משם כמשמעו לשון צווי, וטעם והיה שכרי כאלה אחר שתסירם: