וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃
אור החיים
שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר מִשְּׁמוֹתָם וְלֹא אָמַר שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת וְגוֹ׳ וְשִׁשָּׁה שֵׁמוֹת עַל וְגוֹ׳ כְּתוֹלְדוֹתָם. גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״הַנּוֹתָרִים״, כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנּוֹתָרִים הֵם. וּבְהֶכְרֵחַ לְפָרֵשׁ נוֹתָרִים הַפְּחוּתִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״עַל אֶלְעָזָר וְגוֹ׳ הַנּוֹתָרִים״, וְדָרְשׁוּ זַ״ל (יומא פז,א; זהר ח״ג נו:) הַפְּחוּתִים כוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ גַּם כֵּן (בראשית רבה פג,ט) בְּפָסוּק ״צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת״ יְעֻיַּן שָׁם. וְזֶה יַבְהִיל, כִּי מֵאָמְרוֹ כְּתוֹלְדוֹתָם מַשְׁמַע כַּסֵּדֶר שֶׁנּוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב, וְאִם כֵּן לָמָּה הַנּוֹלָדִים בָּאַחֲרוֹנָה פְּחוּתִים מֵהָרִאשׁוֹנִים, וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ בָּאַחֲרוֹנִים בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר בֶּן תּוֹרָה, וְיֵשׁ בָּרִאשׁוֹנִים מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְאֵיךְ יִקְרָא הַכָּתוּב לִבְנֵי הַגְּבִירָה נוֹתָרִים בְּעֵרֶךְ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת.
מלבי"ם
ויברח הוא וכל אשר לו, ושום אדם לא עכב אותו, ואחר שעבר את הנהר עקם את דרכו ושם פניו ללכת אל הר הגלעד, ולא הוגד ללבן עד יום השלישי כי היה דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב (כנ"ל ל לו):
ברכת אשר
רש"י ד"ה ביום השלישי, שהרי דרך שלשת ימים היה ביניהם. ע"כ. דברי רש"י חוזרים אל האמור למעלה (ל, לו) "וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב". (פ' ויצא תשנ"ט)