וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃
רא"ש
היה ראש הזנב מפוצל עד העצם. פירש"י נקלף העור והבשר והעצם נשאר מגולה כמו בראשית ל אשר פצל ברהטים. וקשה דאין זה לשון משנה וגמרא. והוה ליה למימר נקלף ונראה לפרש שמתפצל העצם לשנים כמו מפוצלות גבי קרנים חולין דף נט: ובתוספתא פ"ד נמי קתני או שהיה ראש הזנב מפוצל לשני עצמות. או שיש בשר בין חוליא לחוליא מלא אצבע:
ברטנורא
מפציל. כמו אשר פצל [בראשית ל׳]. פירוש אחר, שנחלק הזנב בקצהו לשתי זנבות ובכל אחת משתיהן עצם:
רבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
או שראש הזנב מפציל את העצם - ראש התלוי למטה נקלף העור ובשר ונשאר העצם מגולה שוב אין מעלה ארוכה הואיל ובראש הזנב הוא. מפצל כמו אשר פצל (בראשית ל):