פרשנות מצטטת על בראשית ל:מג

שנאמר ארמי אובד אבי. רצה לאבד את אבי כמ"ש המתרגם לבן ארמאה בעא לאובדא ית אבא ולפיכך תלה לו הכתוב כאילו איבד. והשם יתברך ביטל עצתו ויצא משם יעקב במקנה לרוב כדכתיב (בראשית ל׳:מ״ג) ויפרוץ האיש מאד מאד, וכלל הדברים האלה הוא מה שעתיד ליארע לבנים, שיהיה הכל סימן לבנים, כדאיתא במדרש.

"ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה". אין יעקב מזכיר כאן גמל, אף כי היו לו גם כאלה, והראיה ששלח מהם מנחה לעשו וכן נזכר למעלה (ל, מג) "ויהי לו צאן רבות... וגמלים וחמורים". (פ' וישלח תשס"ד) ור' הע' 30 בדעת מקרא על אתר, שהחסירם יעקב במכוון, שהרי אלה משמשים גם במלחמה, ככתוב בישעיהו (כא, ז), ובמלחמת דוד בעמלקים נאמר (שמואל א' ל, יז) "ולא נמלט מהם איש כי־אם ארבע מאות איש־נער אשר רכבו על הגמלים וינסו".

בכל כחי עבדתי. חייב הפועל לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר בזה אף בעוה"ז, שנאמר (ל' מ"ג) ויפרץ האיש מאד מאד ^בועיין בתוספתא פ"ח דב"מ דאסור לפועל לסגף ולהרעיב עצמו וכן אסור לו לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום, וכן לקמץ מערך מזונותיו הדרושים לו ובנזיר ס"ב ב' מבואר דאסור לפועל לנדור או לקבל נזירות, וכל זה משום דמחלישים כחו ומבטל ממלאכת בעה"ב, וכל דינים אלה בנויים על יסוד הדין שצריך לעבוד בכל כחו כמו דמצינו ביעקב, עיין עוד מענין זה לפנינו בפרשת ויקרא בפסוק הרע או להיטיב. [רמב"ם פי"ג הי"ז משכירות].