פרשנות מצטטת על בראשית מא:ו

על השידפון – מחלה הבאה על התבואה מחמת רוח קדים²³⁰ראו בראשית מא ו. המשחירה את השיבולים והן אינן מניבות גרעינים²³¹על השידפון ראו נבו, פגעים, עמ' 33-21. , ועל הירקון – ובעקבות ה"שידפון" בא ה"ירקון", הוא המראה הירוק של השיבולים הנוטה לצהוב, הגורם לנביטה מוקדמת של השיבולים לפני הבשלת הגרעינים²³²נבו, פגעים, עמ' 44-33. , ועל הארבה ועל החסיל – המשחיתים את התבואה. החוקרים נחלקו בפירוש המילה "חסיל". יש אומרים שהוא מין ממיני הארבה, וקרוב לומר כדעת האומרים שהוא כינוי לארבה באחת מדרגות התפתחותו²³³ראו פליקס, החי של התנ"ך, עמ' 115; נבו, פגעים, עמ' 125-106. הארבה היה מכה תכופה ובעייתית, אף שכשלעצמו שימש גם כמאכל, אך תועלתו הייתה קטנה בהרבה מנזקיו. ראו עוד עמר, ארבה. . המילה נגזרה מן השורש "חסל", שהרי הוא מחסל את כל ירק השדה. השידפון, הירקון, הארבה והחסיל נזכרים בתפילתו של שלמה: "שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה" (מלכים א ח לז; דברי הימים ב ו כח). בדרך כלל מופיעה במקורות רק הקבוצה של שידפון וירקון, והיא הקבוצה הנזכרת בדברים (כח כב) ובעמוס (ד ט).

ויספק, ושקפנון. הוא לשון חבטה, כמו "שדופות" (בראשית מ"א ו') ת' "ושקיפן" וכן "קול עלה נדף" (ויקרא כ"ו ל"ו) ת' "קל טרפא דשקיף" וכדומה רבות וע' ערוך ערך "שקף" ובדפוס ליסבונא "וסקפנון".

שדפות קדים. בהעתק הללי שדפות ירושלמי שדופות עכ"ל ובכל הספרים כתוב שדפות וכן שדפות הקדים שבסמוך והראשון שבפרשה ושדופת קדים והמדפיס שכתב עליו לית וחד שדופת הקדים טעה וכן מצאתי מסורת כ"י שמסרה על שדפות קדים ב' כתיב כן וסימנהון והנה שבע שבלים שדפות הקדים ואחר שכתבתי כל זה בא לידי לשון הרמ"ה ז"ל וזהו ושדופת קדים קדמאה מלא וא"ו קדמאה קדים לפ"א וחסר וא"ו בתראה ושאר לישנא באורייתא חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה שדפות פ"א קדים לוא"ו כתיב עד כאן מסכים למה שכתבתי:

חבורה. הִיא מַכָּה שֶׁהַדָּם נִצְרָר בָּהּ וְאֵינוֹ יוֹצֵא, אֶלָּא שֶׁמַּאֲדִים הַבָּשָׂר כְּנֶגְדּוֹ, וּלְשׁוֹן חַבּוּרָה טק"א בְּלַעַז, כְּמוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (ירמיהו י"ג), וְתַרְגּוּמוֹ מַשְׁקוֹפֵי, לְשׁוֹן חֲבָטָה, בטדו"רא בְּלַעַז, וְכֵן שְׁדוּפוֹת קָדִים (בראשית מ"א), שְׁקִיפָן קִדּוּם – חֲבוּטוֹת בָּרוּחַ, וְכֵן עַל הַמַּשְׁקוֹף, עַל שֵׁם שֶׁהַדֶּלֶת נוֹקֵשׁ עָלָיו:

עלה נדף. שֶׁהָרוּחַ דּוֹחֲפוֹ וּמַכֵּהוּ עַל עָלֶה אַחֵר וּמְקַשְׁקֵשׁ וּמוֹצִיא קוֹל, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ קַל טַרְפָּא דְשָׁקִיף, לְשׁוֹן חֲבָטָה, "שְׁדוּפוֹת קָדִים" (בראשית מ"א) — שְׁקִיפָן קִדּוּם, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף, מְקוֹם חֲבָטַת הַדֶּלֶת, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל "חַבּוּרָה" (שמות כ"א) — מַשְׁקוֹפֵי: