פרשנות מצטטת על בראשית מא:טז

והנה עשותי מאמרו אפשר בא' משלשה פנים. או כמלך משתרר וגוזר על עבדיו ויקום לו. או על דרך חן שאעשה בקשתו בטובתי. כמלך העושה רצון מלך זולתו להפיק רצונו כי פעם אחרת יגמול לו כחסדו. או דרך פרעון והשבת גמול לאשר גמל לו טובה. אמר פרעה אם כמשתרר על עמיו ובעבדיו יגזור עלי איני אלהי שאשמע בקולו וזהו אשר אשמע בקולו. ואם דרך טובת חן. זה היה אפשר על דבר קטן. אך לשלח את ישראל שהם ס' רבוא עבדים לבד מטף והנשים והמתים בימי החשך הוא דבר גדול. וכן לא יעשה בטובת חן וזהו לשלח את ישראל כמתמיה. ואם על שגמל לי טובה ע"י יוסף כדבר שנאמר (בראשית מ״א:ט״ז) אשר האלהים עושה הראה את פרעה אלהים יענה את שלום פרעה. הנה לא ידעתי את ה' הוא שם ההוי"ה. כי אשר ידעתי היה שם אלהים. ועוד שלו הונח כי ה' הוא האלהים ואעשה לו גם אני טובה כאשר עשה לי זו היא יותר מהטובה ההוא. וזהו וגם את ישראל וכו'. לומר וגם שאודה כדבריכם כי ה' הוא האלהים את ישראל לא אשלח כי רב מאד מחנה ישראל. על טובת הגלות אלי פתרון חלומי אשר גלה לי ע"י יוסף:

פרעה קצף על עבדיו. לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו חירם בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל נגיד המאמינים על כן מצאנו פרעה בימי אברהם ובימי יוסף, ומת פרעה וקם פרעה. וכן בימי ירמיהו, הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם פרעה, כי הוא מלך מצרים, והעד חפרע שהוא שם העצם, וכן פרעה נכה (ירמי' מו ב), כי נכה שם העצם, ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה כי לא לקחו מלך מצרים, ועד שני שאמר שר המשקים פרעה קצף, וכן אמר יוסף "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא טז) "הראה את פרעה" (בראשית מא כח) "יעשה פרעה" (בראשית מא לד) ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם:

מבלעדי. ענינו כמו זולת וכן בלעדי אלהים יענה (בראשית מ״א:ט״ז):