פרשנות מצטטת על בראשית מא:כה

לא תחסר כל בה. כך נמצא במקומות מפוזרים מכל מינים שבעולם כמבואר באיכה רבתי שהראה ר״י בן חנני׳ להקיסר איזה מינים נפלאים שביקשו ממנו. והעיקר הוא בהר המלך שבשבט יוסף כמש״כ בס׳ ברא׳ מ״א כ״ה ובפ׳ ברכה בברכת יוסף:

וז"ש במדרש צומחות. איני אומר עולות אלא צומחות. רמז לו ששני רעב יצמחו אבל לא יעלו. וכן היה כיון שגמרו שתי שנים רעב ירד יעקב למצרים וכלה הרעב. וכן אמרו שם בשבע השבלים הבריאות. כשהוא מונה פרות ושבלים רעות לא אמרו שבע. אבל בטובות אמר שבע. לפי שלא גמרו שבע שני הרעב. אבל בשבע שגמרו ז' שני השבע אמר שבע. ד"א למה הזכיר הכתוב מנין פרות הרעות ומנין השבלים הדקות. לומר לך שכל מה שכנסו המצריים כל שבע שני השבע. כלו בשתי שנים מן הרעב. שנאמר ותתם השנה ההיא וגו' למה נמות לעיניך וגו'. ע"כ זה יורה על מה שכתבנו למעלה במלת צומחות. ואמר חלום פרעה אחד הוא. להורות על חכמתו ומוסרו הטוב שרצה לתת התנצלות בשביל החכמים. מה טעם לא ידעו הפתרון כאומרו ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי. וההתנצלות הוא חלום פרעה אחד הוא. והחרטומים חשבו שהיו שני חלומות. אחר שיש הפרש בין פרות לשבלים. ופרעה עשה מהם שני חלומות. ואינו כי הכל חלום א'. ובכאן היה מקום לטעותם. ועוד התנצלות אחר כי את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה. ואין זה חסרון בחוקם. כי אין אדם שליט ברוח לדעת דעת עליון. וזאת היתה התחכמות גדולה ביוסף לתת התנצלות בשביל החכמים. בענין שלא יקנאו בו ויסכימו כולם בגדולתו. ובזה היה מגדיל עצמו שהיה בו דעת עליון. וכן הודיע בזה לפרעה כי יש אלהים שופטים בארץ אשר כל המלכים והחכמים תחת ממשלתו. וכן רמז באומרו את אשר האלהים עושה גוזר ומקיים. הגיד לפרעה בחלומו זה. להודיע שהכל אפילו החלומות ופתרונם הוא מיד האלהים. ושהוא משגיח בשפלים. ע"כ אמר שני פעמים את אשר האלהים עושה הגיד והראה לפרעה:

לרגל הבר מצוה של אביתר שי' קראתי לפני הבנים והנכדים מדברי חז"ל (מדרש הגדול, מובא ב"תורה שלמה" אות פח) על הפסוק "אשר לא ידע את יוסף" (א, ח), וכה דבריהם: "לא ידע את יוסף" - כמו שלא ידע את יוסף, שהרי הביא את הכסף ביתה פרעה, וקנה כל אדמת מצרים לפרעה ותיקן עליהם מס, שנאמר "ונתתם חמישית לפרעה" (בראשית מז, כד), לפיכך כתוב "אשר לא ידע את יוסף". וכשם שכפר ביוסף דכתיב "אשר לא ידע את יוסף", כך כפר בבורא הכל, שהרי אמר לו יוסף "את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה" (שם מא, כה), והוא אמר "לא ידעתי את ה'" (ה, ב). ארורים הם הרשעים שהם כפויי טובה, שכופרין במי שעשה עמהם טובה. ע"כ. ולעומת מנהגם של אלה הארורים מקובל כי בדרשות הבר־מצוה פותח החתן בדברי תודה להוריו ומוריו, והמשפטים מקובלים בכל החוגים. על החובה של כל אחד להכיר טובה למי שעשה עמו טובה ובפרט להוריו, מרחיב בעל "ספר החינוך" את הדיבור, כמובא להלן (כ, יב). (פ' שמות תש"ס, בר מצוה של אביתר שי')

שבע שנים ושבע שנים. כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שֶׁבַע, וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמַיִם, לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזֻמָּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ בַּסּוֹף ועל השנות החלום וגו' בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר הגיד לפרעה לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר הראה את פרעה, לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָג וְרָחוֹק, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מַרְאֶה: