וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃
הטור הארוך
אלה הדברים. חוזר על כל המצות שבספר הזה כמו שמפורש בעבר הירדן וגו' והיה ראוי שיאמר ויאמר משה ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר ומצינו ביוסף שתחסר האמירה כגון כי הפרני אלקים שפירושו כי אמר. והזכיר זה לומר כי אחרי שנתן לנו הקב"ה עשרת הדברים אמר רב לכם שבת בהר הזה והיינו ראויים מיד לעבור הירדן ולכבוש הארץ וחטאתיכם גרמו לכם שנתעכבתם. ונמשכו דברי הפתיחה הזאת עד שהשלים בהם בפסוק ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום וגו' אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים אז קרא משה לכל ישראל שהיו לפניו ואמר שמע ישראל את החוקים אשר אנכי דבר באזניכם היום והתחיל בביאור עשרת הדברים ואחרי כן הודיעם ייחוד השם שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וכל המצות שבספר הזה ולכן פי' בכאן אשר דבר משה אל כל ישראל ולפנים ויקרא משה אל כל ישראל כי באור התורה תשלום המצות צריך להיות במעמד כולם כאשר היה במתן תורה ובשביל שהאריך בפתיחה הזאת חזר הכתוב למקום שפסק בתחילת ביאור התורה ואמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדות והחוקים וגו' והזכיר בכאן ב' דברים אמר שדבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. וזה רמז למצות שבספר הזה שלא נזכרו בתורה עד הנה ואמר שהם ככל אשר צוה ה' ולא הוסיף ולא גרע בהם והזכיר זה בשביל שלא אמר בהם וידבר ה' אל משה לאמר ולכן כלל אותם עתה ואמר ככל אשר נצטווה בהם מפי הקב"ה. ואמר עוד הואיל משה באר וגו' וזה רמז לאותם מצות שנאמרו כבר וחוזר לבאר אותם ולחדש בהם דברים. ופי' הואיל שמעצמו ראה ונראה לו לעשות כן ולא צוהו השם בזה מלשון הואל נא ולין הואלנו ונשב וכן רבים:
ביאור הגר"א
וענין אפרים כי י"ב שבטין הן דרגין דנוק' י"ב תחומין דילה ואח"כ שנשלמו י"ב שבטים ונסתלק יוסף חזרו ב' שבטים מנשה ואפרים. והענין כי י"ב שבטים הם כמ"ש בפ' משפטים דף ק"ד ע"ב ראובן. שמעון. לוי. יששכר. זבולון. יוסף. יהודה. הן ז"ת דמלכות כסדר והן בני הגבורות. ויהודה שהוא מלכות אינו עטרת דידה שהוא בשר התפוח אלא מלכות שדבוקה מאחוריה כי כן הוא בכל פרצוף כידוע ולכן נולד תיכף אחר לוי וכמ"ש בזוהר שם כמ"ש לעיל (בדף ט"ז ע"א) ובני השפחות נטלו ד' פרקין תתאין דתרין רגלין כמ"ש שם. ואח"כ נולד בנימין ונטל עטרת דידה וז"ס שאמרו בנימין בדרגא דנוק' שהוא נוק' דנוק' ול"ל מגרמי' כלום לכן נטל את כח מ"ן שלה ומתה וז"ש ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני שהוא כחי וראשית אוני כידוע ואביו קרא לו בנימין בן ימין שהוא חסד דאתגלי בעטרת כנ"ל. ואח"כ כשנלקח יוסף בנימין אסתלק לאתריה דיוסף כמ"ש בזוהר ויוסף אסתלק ליסוד דדכורא לכן לא נמנה עמהם כמ"ש בזוהר ונטל מנשה חלק בנימין ואפרים נטל עטרת היסוד דדכורא. וכל בני לאה נטלו עד היסוד ויוסף ובנימין בני רחל נטלו ב' היסודות ובני יוסף נטלו שני העטרות ועטרת היסוד דדכורא הוא ג"כ בחינת נוק' לכן הוא ג"כ בחינת נוק' ולכן הוא בבחינת השבטים. וז"ש (בראשית מ"א) ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני כו' ששם הוא סוד פ"ו ע"ש חסד דאתגליא שם כנ"ל. ולכן אפרים קודם למנשה שהוא מזכר ומנשה מנקבה. וז"ס שברכן בפו"ר וידגו לרב בן פורת יוסף ששם הוא בחינת פו"ר כנ"ל: ואע"ג שנחלקו בסדר יצירתם כנ"ל בסדר הדגלים שהן בני השבטים לא נתחלקו כן אלא כל שלשה שבטים בדגל א' ד' דגלים הן הידים והרגלים בכ"א ג' פרקין ואלו הן י"ב תחומין שלה י"ב בקר שלשה פונים צפונה ושלשה כו' (מלכים א' ז') כמו הככבים שצדק נברא במערב והיתה ככב אחרון כמ"ש בת"ז ובספר יצירה ואח"כ נסדר בחסד ככב שני. וכן אברהם היה במלכות ואח"כ נתקן בחסד כידוע. וז"ס שאמרו (שבת קנ"ו) מאי דעתך שצדק במערב אהדרנא ליה למזרח והוא ככב אברהם וז"ס מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (ישעיה מ"א). ולוי נסתלק מן השבטים ונטל כל בחי' הגוף וברית דידה שהוא חד שהן ד' חלקים. א' ת"ת דילה חלק שלו. וב' מלכות דילה חלק יהודה. וג' יסוד דילה חלק בנימין. וד' העטרת ולכן נתחלק לד' חלקים מד' צדדי המשכן ג' משפחות הלוים ומשה ואהרן ובניו מרוח הרביעית. [במזרח מסט' דגוף. בדרום מסט' דיסוד ולכן נשאו הארון. במערב מסט' דעטרה כידוע. בצפון מסט' דנפקא מאתלטיא חולקי' דיהודה] וכולם בחינת הגוף שהוא באמצע ולכן הוא באמצע כל ישראל וכלם בחינת הגוף כוללם כנ"ל והוא חלק לוי: וז"ס מיתת רחל אחר שנשלמו י"ב שבטים כמ"ש בזוהר והוא כמ"ש לקמן ואתחריב כלא בתריסר שעתי שארעא מלכות נתבטלה בי"ב שבטים כמ"ש לעיל (י"ד ע"ב) וכמ"ש למטה (מעבר לדף ע"ג):
אבן עזרא
ותחסר מלת אמר, אחר כי אלהי אבי בעזרי, ואין כתוב כי אמר אלהי אבי, כי המלה שבה למעלה, כי אמר גר הייתי כמו כי הפרני אלהים (ברא' מא נב) וכבר פירשתי למה קרא שם הקטן אליעזר: