וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עץ יוסף
ופני הדור כפני הכלב. דדמין ממש לכלב, לישנא אחרינא כפני הכלב שלא יתביישו זה מזה (רש"י). עוד אפשר לפרש כי הכלב נאמן לאדוניו, ואמר שפני אותו הדור יהיה כפני הכלב שמראה לפנים כאילו הוא אוהב, אבל לבו בל עמו, כי לפי האמת האהבה שהיא נראה לפנים היא נעדרת בלב, ועל זה אמרו בפרק בתרא דסוטה (מז, ב) ואין הדור רואה אלא לפנים. והזקוקין (תנא דבי אליהו זוטא פרק טז) פירש כי מנהיגי הדור יהיו שפלים כמו מנהיגי הכלבים, עוד פירש כי פני הדור אלו הם העשירים שבדור, כמו שפרש"י בפרשת מקץ על הפסוק (בראשית מא, נו) והרעב היה על כל פני הארץ מי הם פני הארץ אלו העשירים עד כאן לשונו, רצה לומר שהעשירים שבדור יהיו כילים וקמצנים בממונם ואכזרים מליתן כלום לעניים, כמו הכלב שהוא כילי ואכזר מליתן לחבירו כלום, כמו שפירשו המפרשים (שמואל א' כ"ה, ג) על הפסוק ושם האיש נבל וגו' והאיש קשה ורע מעללים והוא כָלִבִּי, ופירשו המפרשים שהיה קמצן וכילי ואכזר מליתן כלום מסעודתו הגדולה לעבדי דוד:
הכתב והקבלה
ויודע ה' את אשר לו. המאמר סתום כי אין מבואר בו מי הוא זה הנקרא אשר לו, לכן הוסיף רש"י את אשר לו לעבודת לוי', וכ"כ רמב"ן והראב"ע כי היו נקהלים בעבור קדושת אהרן, ובגלל קנאת מעלת הלויים שהחליפם משה בבכורים, וקרח בכור הי', וקשר דתן ואבירם בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם, ואלה נשיאי העדה היו בכורים כמ"ש הראב"ע, ואמר ויודע ה' את אשר לו שיודיע ה' אם הבכורים לו יהי' כמ"ש כי לי כל בכור, או שהחליפם בלויים כמ"ש והיו לי הלויים, יעויין בדברי המפרשים; הנה בכל אלה המקרא סתום, ואין דרך התורה לסתום אלא לפרש, לכן נ"ל שאין מלת אשר כאן מלת הטעם, אבל הוא שם דבר, הנפרד משרש אשרי מענינו השבח והתהלה, כמ"ש במקץ בויפתח יוסף את כל אשר בהם לדעת רז"ל, שהנפרד ממלת אשרי הוא אשר בח"פ וסגו"ל, והראינו סמוכים לדבריהם משם אשרה, ודלא כדעת בעלי הלשון האומרים שהנפרד הוא אושר בחול"ם וסגו"ל או אישר בחיר"ק ושורוק, או אשר בשש נקודות, יעו"ש. והדברים מבוארים יותר במכדרשב"י (בראשית מ"ט) אינון דפלחין לסיהרא איקרון עובדי אשרה על שום דכתיב באשרי כי אשרוני, וכיון שזכינו לביאור מלת אשר כמו באשרי כי אשרוני, יהי' טעם ויודע ה' את אשר לו. יודיע ה' את המאושר והמשובח בעיניו, אם הבכורים או הלויים משובחים להיות ראויים לשרת בשם ה'; ולכוונה זו שינו אונקלס ויב"ע לתרגם מלת אשר דכשר; וראוי לתרגם את אשר לו (זיינע פאָרציגליכען, געאכטעטען), ובזה המכוון מפורש באר היטב בלשון המקרא וא"צ לתוספה: