פרשנות מצטטת על בראשית מב:ד

וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵרַע לְאַבְרָהָם לְהוֹרוֹת כִּי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת תַּעֲמֹדְנָה לִמְשֹׁל בָּעוֹלָם, וּבַסּוֹף יִתְגַּבְּרוּ בָּנָיו עֲלֵיהֶם וְיִפְּלוּ כֻּלָּם בְּיָדָם, וְיָשִׁיבוּ כָּל שְׁבוּתָם וּרְכוּשָׁם. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן מֵהֶם מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי כֵן הֶעָתִיד, כְּדִכְתִיב (דניאל ב לח) "אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּי דַהֲבָא", וְאוּלַי "אֶלָּסָר" שֵׁם עִיר בְּמָדַי אוֹ בְּפָרַס, וְ"עֵילָם" בָּעִיר הַהִיא הֻמְלַךְ מֶלֶךְ יָוָן, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן, וּמִשָּׁם נִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ כְּשֶׁנִּצַּח דָּרְיָוֶשׁ. וּכְבָר הִזְכִּירוּ זֶה רַבּוֹתֵינוּ (ע"ז י), רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֵׁשׁ שָׁנִים מָלְכוּ בְּעֵילָם וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּשְּׁטָה מַלְכוּתָם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּ"מֶלֶךְ גּוֹיִם" הֻמְלַךְ עַל עַמִּים שׁוֹנִים אֲשֶׁר שָׁמוּהוּ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין, רֶמֶז לְמֶלֶךְ רוֹמִי אֲשֶׁר הֻמְלַךְ עַל עִיר מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, כִּתִּים וֶאֱדוֹם וְיֶתֶר גּוֹיִם. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ב:ב'), אָמַר רַבִּי אָבִין כְּשֵׁם שֶׁפָּתַח בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כָּךְ אֵינוֹ חוֹתֵם אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְכוּ'. וְשָׁם עוֹד (מב ד בשינוי לשון) "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" זוֹ בָּבֶל "אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר" זוֹ מָדַי "כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם" זוֹ יָוָן "וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם" זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם:

עשרה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְתִיב וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח? אֶלָּא לְעִנְיַן הָאַחְוָה הָיוּ חֲלוּקִין לְי' שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן לִשְׁבֹּר בָּר כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם (בראשית רבה):

שראתה עמו שכינה - והאי את לשון עם כמו לא שלח יעקב את אחיו (בראשית מ״ב:ד׳):

לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון (בראשית מ״ב:ד׳) אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות: