פרשנות מצטטת על בראשית מב:ז

בראשית ברא. קודם כל ברא הבורא את השמים ואת הארץ כמו בראשית ממלכות יהויקים, וכן ת״‎א: ״‎בקדמין ברא״‎. אלקים. וכו'. אם יש איש אשר יעלה על לבבו להפלא בעיניו על מלת שפת לשון אלקי אלקים אלקיך אלקינו וכיוצא בהם הרבה המבוארים בלשון רבים איכה נכתבו על הקב״‎ה שהוא אחד כגון אלקי אברהם יצחק ויעקב וכן עוד הרבה יתבונן האיש וישיב אל לבו פן יהיה בו שרש פורה ראש ולענה כי דברות אלהות ואדנות ובעלות יכתבו ליחיד בלשון רבים כגון כי שם נגלו אליו האלקים. דבר האיש אדוני הארץ אם בעליו עמו ואל תשיבני מקדושת תיבת אדני הוא הנקרא בלשון רבים אצל הקדוש ברוך הוא שהוא אחד כי הוא אינו מגזרתם אלא ממשקל שדי זכאי בנאי כשדאי ארמאי דוי אשמאי. ואמת הוא כי אלהות יתבאר בלשון רבים גם אצל הקב״‎ה שהוא אחד ויחיד כי מלת אלהות לשון שלטון הוא, וכן פירש אחד מהם וממנו יתבררו ויתלבנו האחרים ויבעו מצפוניהם. אנכי ה׳‎ אלקיך אנכי כל מילי אדונותיך ושולטנותיך וממשלותיך שלא כן מדת בשר ודם אינו מושל על כל בני מלכותו כל ימי חייהם כי הוא מת ויבוא בנו אחריו או אחר קם תחתיו או מושל עליהם ממשלה אחרת. הנה אחרי הדברים האלה האמת נודע כי יש הרבה בני אדם שיש עליהם בחייהם כמה מיני אדנות ומרות מכמה בני אדם זה אחר זה כי האדונים בשר ודם הם מתים וכלים והקב״‎ה מלך ומלך וימלוך, ומלכותו בכל משלה ובידו לגדל ולחזק לכל.

החוצה לאיש זר, לברא לגבר חלוני. מ"ש "לברא" כוונתו לחוץ ממשפחתו כמו "מולדת חוץ" או כדרשת רז"ל (יבמות י"ג ע"ב) שאין קדושין תופסין ביבמה, אבל מה שת' "זר, חלוני" צ"ע שלא מצינו התאר "חלוני" בתרגום כ"א עלמי שאינו כהן, כמו "וזר לא יאכל קדש" או "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" אבל על איש שאינו ממשפחתו ית' תמיד "נוכראה" ואולי הוא הוספה מת' ירושלמי, שבירושלמי ויונתן מצינו "חלוני" גם על איש שאינו קרוב ממשפחה, כמו "ויתנכר אליהם" [בראשית מ"ב ז'] ת' "ואתעבד ביניהון כחלונאי" וכן "ארחי ורבעי זרית" [תהלים קל"ט ג'] ת"י "אתעבידת חלוני".

וידבר. לְשׁוֹן קֹשִׁי הוּא, כְּמוֹ וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת (בראשית מ"ב):

ואותתם. אשר הודיעו אתכם לא תנכרום משום על לב כמו ויתנכר אליהם (בראשית מב):