פרשנות מצטטת על בראשית מב:כג

וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃

אבן עזרא

ולצים - מגזרת: כי המליץ בינותם שהוא יגלה סוד ראובן לשמעון והלצים הם הפך הענוים, אם ללצים הוא יליץ ואחריו ולענוים יתן חן והענוים הם הביישנים, לדבר דבה ולתת דופי ולגלות סתרים ובקרית שמע ד' מתכונות הגוף והם בשבתך וההפך בלכתך, כי הנע הפך הנח ובשכבך הפך ובקומך, ובתהלות כתוב ישב כנגד בשבתך, גם הלך כנגד לכתך, גם עמד כנגד קם ולא הזכיר השכיבה, כי ברוב האדם ישן ומשפט לשון הקודש להכניס סימן אות לכל הפעלים כאשר הם עתידים, אמרו מן פעל יפעל וכאשר ירצו לדבר על זמן עומד ידברו בלשון עבר, גם בעתיד כמו וינועו אמות הסיפים והבית ימלא עשן. וככה לא הלך ובתורתו יהגה כי אין לו עסק וחפץ בהבלי העולם רק כל חפצו בתורת השם לעשות המצות.
שאל רבBookmarkShareCopy

שפתי חכמים

נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה. ואע"ג דדרך הל' כך, כמו (בראשית מז, כג) הא לכם זרע. מ"מ מדלא כתיב הא לך, דרשו כן. ואע"פ דליכי לשון נקבה הוא, מ"מ מצינו גבי נקבה ג"כ לשון לך, כדכתיב (שמואל א' א, ח) הלא אנכי טוב לך דגבי חנה:
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

רש"י ד"ה ויוצא יוסף אתם, לאחר שנשקם (יעקב), הוציאם יוסף מעם ברכיו (של יעקב) כדי לישבם וכו'. וקשה לי, הנה כבר היו בני כ"ד-כ"ה שנה ורש"י מתארם כילדים קטנים, בעוד שלמעלה עשה את מנשה בן ה'-ז' למתורגמן (מב, כג). עוד קשה, מדוע הוציאם, הרי עד עתה היו קרובים ליעקב ביותר, ולכאורה דבר לא מנע ממנו לברכם. ובעצם קשה להבין, למה יוסף שנבון וחכם היה, הכניס עצמו למצב כזה, כלו' מדוע לא הביא אל יעקב תחילה את מנשה ואחר את אפרים, שהרי לא מצינו שאדם יברך שני בנים בעת ובעונה אחת, והם אפילו לא תאומים. ומאידך, מכיוון שיעקב עשה כן, למה אנחנו נמנעים מזה? (פ' ויחי תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ט)
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

תשמע. לְשׁוֹן הֲבָנָה וְהַאֲזָנָה, כְּמוֹ שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף, אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ, אנטינ"דרא בְּלַעַז:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וכן במליצי. שלוחי דוגמא (ראשית מ"ב) כי המליץ בינותם על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב"ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

לא תשמע לשנו. לֹא תַכִּיר לְשׁוֹנוֹ, וְכֵן "תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ" (בראשית מ"א), וְכֵן "כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" (שם מ"ב), אינטינד"רי:
שאל רבBookmarkShareCopy