וַיֹּ֤אמֶר אֶל־אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃
קיצור בעל הטורים
עשה אלהים ב' במסורה הכא ואידך בפרשת מקץ מה זאת עשה אלהים לנו שבאותו לשון שנצטערו באותו לשון הרויחו להם בעלייתם משם:
רש"י
אולת אדם תסלף דרכו. בעונו בא לו הרע כי באולתו תסלף דרכו ועבר עבירו' ונפרעין ממנו ובבוא לו הצרה זועף לבו על הקב"ה וממהר אחר מדת הדין כגון אחי יוסף שאמרו מה זאת עש' אלהים לנו (בראשית מב):
העמק שאלה
והנה ידוע מאמרם ז"ל בתענית ד"ט יתיב ר"י וקמתמה ואמ' מי איכא מידי דכתיבא בכתובי דלא רמיזי באורייתא, וברבה נשא פ"י ללמדך שאין לך דבר כתוב בנו"כ שלא רמזו משה בתורה, וע"כ טרחו באיזה מקומות למצוא רמז על הא דמפורש במקראי קודש גם בתורה כדאי' ביומא דל"ח מנה"מ דזכר צדיק לברכה, והוי הגמ' הא קרא כתיב ומשני באורייתא מנלן, וכן בפ' החובל טרחו ואשכחו כמה מוסרים וד"א בקראי דאורייתא.