וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃
רמב"ן
וְטַעַם לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים כִּי כֵנִים אֲנַחְנוּ מִנְּעוּרֵינוּ בְּכָל דְּבָרֵינוּ, לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים מֵאָז וְעַד עָתָּה. וְכֵן (בראשית מ"ב:ל"א) "לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים" מֵעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ נִתְעוֹרְרוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְדָרְשׁוּ (ב"ר צא ו) שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה פְּתָחִים כְּדֶרֶךְ מְרַגְּלִים, וּלְכָךְ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם. וְטַעֲנָה נְכוֹנָה הִיא, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר אוֹתָהּ הַכָּתוּב. וְעוֹד שֶׁאָמְרוּ לוֹ בַּתְּחִלָּה, "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", וְהִיא שֶׁמְּחַיֶּבֶת אוֹתָם. וְיִתָּכֵן שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם, נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה פְּתָחִים וְעַכְשָׁו אַתֶּם נוֹעָדִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְנִקְשָׁרִים יַחְדָּיו, אֵין זֶה רַק דֶּרֶךְ מְרַגְּלִים. וְאָמְרוּ לוֹ, בַּעֲבוּר הֱיוֹתֵנוּ אַחִים נֶאֱסַפְנוּ יַחַד. וְאָמַר לָהֶם, "לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת", כִּי אִם אַתֶּם אַחִים הָיָה לָכֶם לִכָּנֵס בְּפֶתַח אֶחָד כַּאֲשֶׁר אַתֶּם עַתָּה יַחְדָּיו. אָז אָמְרוּ, כִּי הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהָלְכוּ לְבַקְשׁוֹ. וְהַכָּתוּב לֹא יָחוּשׁ לְהַאֲרִיךְ בְּטַעַם הַטְּעָנוֹת:
אבן עזרא הקצר
כן דברת. אמת דברת, וכן כנים אנחנו (ברא' מב לא), כן בנות צלפחד (במד' כז ז), או כן יהי כאשר דברת, כי אני לא אוסיף לבוא אליך ולראות פניך עד לעולם או פעם אחרת כאשר פרשתי: